מ"ג ישעיהו נא ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ז. שִׁמְעוּ אֵלַי יֹדְעֵי צֶדֶק עַם תּוֹרָתִי בְלִבָּם אַל תִּירְאוּ חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ וּמִגִּדֻּפֹתָם אַל תֵּחָתּוּ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: שמעו אלי ידעי צדק עם תורתי בלבם אל תיראו חרפת אנוש ומגדפתם אל תחתו

מנוקד: שִׁמְעוּ אֵלַי יֹדְעֵי צֶדֶק עַם תּוֹרָתִי בְלִבָּם אַל תִּירְאוּ חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ וּמִגִּדֻּפֹתָם אַל תֵּחָתּוּ.

עם טעמים: שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ יֹ֣דְעֵי צֶ֔דֶק עַ֖ם תּוֹרָתִ֣י בְלִבָּ֑ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ חֶרְפַּ֣ת אֱנ֔וֹשׁ וּמִגִּדֻּפֹתָ֖ם אַל־תֵּחָֽתּוּ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמעו אלי אתם יודעי צדק", במעשים שבין אדם לחברו, "עם תורתי בלבם" באמונות ודעות וחיוב העבודה נגד המקום, "אל תיראו חרפת אנוש", מה שאנוש הקטן יחרף אתכם על תקותכם והיחול שלכם, ויש הבדל בין חרפה וגידוף, כי הגידוף פורט תמיד מה שמגדף דבר שיש בו קדושה, והמאמרים מגבילים, "אתם יודעי צדק" בדברים שבין אדם לחברו "אל תיראו חרפת אנוש" שמחרף הנהגתכם במדות ובצדק, ואתם "עם תורתי בלבם מגדפתם אל תחתו" שמגדפים את תורתכם הקדושה:


ביאור המילות

"יודעי צדק", עם תורתי בלבם, "צדק", בין אדם לחברו בכ"מ, "ותורה", היא אלהית. הצדק הנימוסי, ידע האדם גם מצד השכל. ועז"א יודעי צדק כי ידיעה תבוא גם על מה שיכיר ע"י הבחינה (למעלה מד יח). אבל התורה, צריך לשמור בלבו מה שקבל מאבותיו, עז"א תורתי בלבם:

"חרפה גדוף", בארתי הבדלם (למע' לז כג):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומגדפותם" - כפל הדבר במ"ש

"חרפת אנוש" - מחרפת האומות שמחרפים על איחור הגאולה

"יודעי צדק" - הנותנים לב לדעת צדקה

מצודת ציון

"ומגדפתם" - ענין חרפה כמו אשר גדפו (לעיל לז)

"אל תחתו" - אל תשברו