מ"ג ישעיהו מז טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


טו. כֵּן הָיוּ לָךְ אֲשֶׁר יָגָעַתְּ סֹחֲרַיִךְ מִנְּעוּרַיִךְ אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ אֵין מוֹשִׁיעֵךְ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך

מנוקד: כֵּן הָיוּ לָךְ אֲשֶׁר יָגָעַתְּ סֹחֲרַיִךְ מִנְּעוּרַיִךְ אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ אֵין מוֹשִׁיעֵךְ.

עם טעמים: כֵּ֥ן הָיוּ־לָ֖ךְ אֲשֶׁ֣ר יָגָ֑עַתְּ סֹחֲרַ֣יִךְ מִנְּעוּרַ֗יִךְ אִ֤ישׁ לְעֶבְרוֹ֙ תָּע֔וּ אֵ֖ין מוֹשִׁיעֵֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש לעברו תעו" - איש לדרכו אל עבר פניו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כן היו לך אשר יגעת", שכל יגיעך היה כקש שנשרף תיכף וכלה מהר תיכף בהחל המלחמה, ונגד מ"ש כי לא נשארו גחלת ואור ליהנות ממנו אחר כך, אמר הנמשל כי לפעמים עיר ממלכה הנופלת מגדולתה מכל מקום תשאר עיר מרכולת והסוחרים שהיו רגילים לסחור בה יסחרו אותה גם עתה, ובזה יהיה בנמשל שנשארה מגדולתה עוד גחלת לחמם נגדה, אבל אתה "כן היו לך" כמו במשל הקש שלא נשאר ממנו גחלת, כי "סחריך מנעוריך" עתה "איש לעברו תעו" וכ"א בקש מסחרו במקום אחר עד כי "אין מושיעך":


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"סוחריך מנעוריך" - החכמים האלה אשר מעת נעוריך היו סוחריך כי נתת להם כסף במחיר חכמתם הנה עתה בבוא הצרה כולם תעו בשכלם כ"א מהם לעבר אחר ואין מי מהם מושיעך כי נסרחה חכמתם ולא מצאו הצלה ועזר

"כן היו לך" - ר"ל כקש הזה כן היו לך החכמים אשר יגעת לאספם אליך וללמדם

מצודת ציון

"לעברו" - מלשון עבר וצד

"תעו" - מי שאין יודע מה לעשות קרוי תועה והושאל ממי שאינו יודע באיזה דרך ילך הקרוי תועה כמ"ש והנה תועה בשדה (בראשית ל"ז)