עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּה־אָמַ֧ר יְהֹוָ֛ה קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וְיֹצְר֑וֹ הָאֹתִיּ֣וֹת שְׁאָל֔וּנִי עַל־בָּנַ֛י וְעַל־פֹּ֥עַל יָדַ֖י תְּצַוֻּֽנִי׃
"האותיות שאלוני וגו'" - ה"א נקודה קמץ למדת שאינה תמיהה וכן פירושו אם באתם לשאול לי אתם והנביאים שאלוני על אותות שמים ומופתים אשר אתם רואים נולדים בארץ עליהם היו שואלים אותי מה הם אבל על בני ועל פועל ידי ישרים שבשבילם יצרתי את הכל אתם באים לצוותי ולקרוא לפני תגר
"תצוני" - תמוה הוא וכי עליכם לצוות על בני אני כבר בראתי להם הישועה במחשבה שעלתה לפני כיצד אנכי העירותיהו בצדק על כורש הוא אומר
"כה אמר ה'", עתה שב אל הענין שהתחיל בו מגאולת בבל ע"י כורש, שהפסיק באמצע לאמר שה' הוא אך פועל טוב למוכנים לה ומאתו לא תצא הרעות, מזה יסבב עתה כי גם הגלות והרעות שעברו על ישראל ישיבם ה' עתה לטוב וחסד, אומר הנה "האותיות שאלוני" ישראל הם שואלים אותי על דברים הבאים עליהם, שואלים על הגלות והיסורים שסבלו בבבל למה הבאתי עליהם הצרות האלה, ואני אומר וכי "על בני ועל פועל ידי תצוני", בודאי ירחם האב על בניו ויסבב שישוב הכל לטובתם ולתועלתם, כי:
ביאור המילות
"האתיות". דברים ההוים שבאו עתה מקרוב כנ"ל (מד ז'):