מ"ג ישעיהו מב כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ וֶעֱזוּז מִלְחָמָה וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁפֹּ֤ךְ עָלָיו֙ חֵמָ֣ה אַפּ֔וֹ וֶעֱז֖וּז מִלְחָמָ֑ה וַתְּלַהֲטֵ֤הוּ מִסָּבִיב֙ וְלֹ֣א יָדָ֔ע וַתִּבְעַר־בּ֖וֹ וְלֹא־יָשִׂ֥ים עַל־לֵֽב׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּשְׁפַךְ עֲלֵיהוֹן חֵימַת רוּגְזֵה וּתְקוֹף עָבְדֵי קְרָבֵהּ אַיְתִי עֲלֵיהוֹן וּקְטָלוּ בְהוֹן מִסְחוֹר סְחוֹר וְלָא יְדַעוּ וְשַׁלִיטוּ בְהוֹן וְלָא שַׁוִיאוּ דְחַלְתֵּהּ עַל לִבָּא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותלהטהו מסביב" - כדי שיראו ויקחו מוסר כענין שנאמר (צפניה ג ו) הכרתי גוים נשמו פנותם אמרתי אך תיראי וגו'

"ולא ידע" - יודע הוא אלא שדש בעקב לא חש להבין זאת ולשוב מרשעו

"ותבער בו" - אחר פורענויות העכו"ם שמסביב בערה בעצמו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ותלהטהו מסביב" - רצה לומר אבל אין נותנים לב לדעת שבא בהשגחה וכאשר בערה מסביב לא ידע שמה' באה וכאשר בערה בו בעצמו ובגופו עכ"ז אינו משים על לבו להבין שבא בהשגחה ר"ל אינו משים על הלב לא בעת כשהצרה ממשמשת לבא ולא בעת שכבר באה

"וישפוך" - ולכך שפך עליו חמה קשה וחוזק מלחמה 

מצודת ציון

"חמה אפו" - כפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דנייאל יב)והדומים

"ועזוז" - מלשון עוז וחוזק

"ותלהטהו" - ענין הבערה ושרפה כמו אש לוהט (תהלים קד)

"ותבער" - מלשון הבערה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישפך עליו חמה אפו", עד שלחם עמו במלחמה עזה, וגם אחרי כן אם היו שבים תיכף היה מוחל להם, אבל הם לא שמו על לבם, כי בעת אשר "תלהטהו" אש החמה מסביב עוד לא ידע כלל ולא הרגיש עדיין כי אש לוהט סביבו, וגם אחרי כן אשר "בערה בו" שהאש התחילה לבער בו בעצמו לא מסביב לו לבד, ואז כבר ידע כי נכוה באש, ובכל זאת "לא שם על לב" לכבות את השריפה ולשוב עד ה', למען יסיר קצפו מעליו, והנמשל שתחלה שהחריב האויב ערים בגבול א"י לא הרגישו כלל ונדמה כאילו יושבים בשלום, עד אחר שבא האויב בשערי ירושלים ואז ידעו אבל בכ"ז לא שמו על לב לשוב:

ביאור המילות

"חמה", אפו, כ"כ כ"פ כי חמה הוא הכעס הפנימי, ואף הוא הראות הקצף בגלוי ע"י העונש, האף הבלתי יוצא מחמה פנימית אינו קשה, אבל הוא שפך החמה של אפו, שהאף הזה המעניש מלא חמה פנימית, וגם עזוז מלחמה בגלוי: