מ"ג ישעיהו מא כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כט. הֵן כֻּלָּם אָוֶן אֶפֶס מַעֲשֵׂיהֶם רוּחַ וָתֹהוּ נִסְכֵּיהֶם.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם

מנוקד: הֵן כֻּלָּם אָוֶן אֶפֶס מַעֲשֵׂיהֶם רוּחַ וָתֹהוּ נִסְכֵּיהֶם.

עם טעמים: הֵ֣ן כֻּלָּ֔ם אָ֥וֶן אֶ֖פֶס מַעֲשֵׂיהֶ֑ם ר֥וּחַ וָתֹ֖הוּ נִסְכֵּיהֶֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הן כלם און" - יש לכם לדעת שכל נביאי מכחישי תורה און ואפס כל מעשיהם

"נסכיהם" - דמות מסכותם כמו הפסל נסך חרש וי"ת בענין אחר

"ראשון לציון וגו'" - פתגמי נחמתא דאתנביאו נבייא מלקדמין על ציון הא אתו ולפי התרגום כל העניין מדבר ממלך המשיח ובגאולה אחרונה אבל אני רואה נבואה שנתנבא ישעיהו על כורש כולם בל' הסיגנון של פרשה זו אני ה' העירותיהו בצדק קורא ממזרח עיט האותיות שאלוני מגיד מראשית אחרית כולה נוטה אחר ענין פרשה זו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הן כלם און", שאין בהם ממש בעצמותם, וזה נגד וארא ואין איש וגם אפס מעשיהם שאין אתם להרע ולהיטיב, וזה נגד ומאלה ואין יועץ, (וזה מגביל עם מ"ש (פסוק כ"ד) הן אתם מאין ופעלכם מאפע) ולכן "נסכיהם" ממשלתם או הע"ז שלהם הוא "רוח" מצד עצמה ותוהו מצד שאין בה מעשה להרע או להיטיב:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הן כולם" - באמת הפסילים עם עובדיהם המה הבל ולא ממש וכפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"און אפס רוח ותוהו" - פתרון אחד להם דבר שאין בו תועלת וממש

"נסכיהם" - הפסל הנעשה בהתכת המתכת וכן הפסל נסך חרש (לעיל מ)