מ"ג ישעיהו ל כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כ. וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך

מנוקד: וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ.

עם טעמים: וְנָתַ֨ן לָכֶ֧ם אֲדֹנָ֛י לֶ֥חֶם צָ֖ר וּמַ֣יִם לָ֑חַץ וְלֹֽא־יִכָּנֵ֥ף עוֹד֙ מוֹרֶ֔יךָ וְהָי֥וּ עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֶת־מוֹרֶֽיךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לחם צר ומים לחץ" - לא תהיו כרוכים אחר תענוגים כאשר אתם עתה כמה שנאמר השותים במזרקי יין (עמוס ו') הנה ששון ושמחה (לעיל כב)

"ולא יכנף" - לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו

"מוריך" - הקב"ה המלמדך להועיל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונתן", ע"ד שאמר הנביא לחזקיהו (לקמן ל"ז) אכול השנה ספיח ובשנה השלישית זרעו כרמים, וז"ש בתחלה "יתן ה' לכם לחם צר" בצמצום, כי האויבים החריבו כל שדי תבואה, ובכ"ז "ולא יכנף" ויעופף "מוריך" היורה ומלקוש הגשם לא יעופף בכנפיו לברוח מארצך בעת הרעבון כי יהיו גשמים בעתם, ותחזור הברכה, "והיו עיניך רואות את מוריך" ומלמדיך, הנביא שיורה אותך דרך הישרה לא תעלים עוד עיניך ממנו כמ"ש למעלה אשר אמרו לרואים לא תראו. רק תביט אליו ללכת בדרכיו:


ביאור המילות

"יכנף". יעופף בכנפו:

"ומוריך". הראשון מלשון יורה ומלקוש, והשני מורה ומלמד, וכן שכל במלת זרים (למעלה א' ז'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיו עיניך" - כשלא יסתיר פניו אם כן יהיו עיניך רואות אותו ר"ל תוכל לשאול כל צרכיך כי ימלא משאלותיך

"ולא יכנף עוד מוריך" - הקב"ה המלמדך להועיל לא יסתיר פנים ממך ואחז במשל כאדם המכסה פניו בכנף בגדו שלא יראוהו

"ונתן וגו'" - רצה לומר המקום יתן בלבבכם להסתפק בלחם צר ומים לחץ כאלו דחוק לכם הלחם והמים ולא תהיו שטופים אחר התענוגים כמו עתה

מצודת ציון

"צר לחץ" - פתרון אחד להם מענין דחק

"יכנף" - מלשון כנף בגד והוא קצות הבגד

"מוריך" - מלמדך וכן יורה דעה (לעיל כח)