מ"ג ישעיהו לה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ה. אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה

מנוקד: אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה.

עם טעמים: אָ֥ז תִּפָּקַ֖חְנָה עֵינֵ֣י עִוְרִ֑ים וְאָזְנֵ֥י חֵרְשִׁ֖ים תִּפָּתַֽחְנָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עיני עורים" - אותם שהיו עד הנה עורים מהכיר את מורא זו עליהם

"ואזני חרשים" - שלא היו שומעים לקול נביאים עד הנה תפקחנה ותפתחנה כי אתן להם רוח נכון ליראה אותי ועל ישראל הוא אומר שקראם עורים וחרשים כענין שנאמר החרשים שמעו וגו'

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אז", ר"ל כי האושר מושג ע"י שכל דבור מעשה. נגד השכל והעיון להשיג האמתיות בדעות ובאמונות אומר "אז תפקחנה", כי האמתיות יוכרו, או ע"י הבחינה בנבראים ובנפלאות אשר הוא רואה בעיניו, או באמצעות הקבלה שמקבל מן הנביאים או מאבותיו, כמ"ש פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין, לעומת זה אמר כי אז עיני עורים תפקחנה להביט אל פועל ה', "ואזני חרשים תפתחנה" לשמוע אל דברי הנביאים. ונגד המעשה אומר.

ביאור המילות

"תפקחנה". פקח רק הסרת המסוה והמכסה, וזה הבדלם מן פתח, וכן ונפקחו עיניכם (בראשית ג') לא עורים היו. (מורה ח"א מא):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אז וגו'" - רצה לומר ישראל שהיו בין האומות כעורים וחרשים רואים עלבונם ושומעים חרפתם ועושים עצמם כאלו לא יראו ולא ישמעו הנה אז יראו וישמעו

מצודת ציון

"תפקחנה" - תפתחנה כמו אפקח את עיני (זכריה י"ב)