מ"ג ישעיהו כט ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ו. מֵעִם יְהוָה צְבָאוֹת תִּפָּקֵד בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ וְקוֹל גָּדוֹל סוּפָה וּסְעָרָה וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה

מנוקד: מֵעִם יְהוָה צְבָאוֹת תִּפָּקֵד בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ וְקוֹל גָּדוֹל סוּפָה וּסְעָרָה וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה.

עם טעמים: מֵעִ֨ם יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ תִּפָּקֵ֔ד בְּרַ֥עַם וּבְרַ֖עַשׁ וְק֣וֹל גָּד֑וֹל סוּפָה֙ וּסְעָרָ֔ה וְלַ֖הַב אֵ֥שׁ אוֹכֵלָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מעם ה' צבאות תפקד" - ואחרי שתשפלי ותצפצף אמרתך תפקד אריאל מאתי להושיעה ברעם וברעש וגו'

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מעם ה' צבאות תפקד", גזרה זאת על אשור, "ברעם ורעש", הם שני הענינים שזכר למעלה (כ"ח כ"א) כהר פרצים יקום ה' שהוא הרעש, וכעמק בגבעון ירגז שהוא הרעם, ולא יהיה בחשאי רק "בקול גדול", וילוה אל זה סופה עם להב אש, שהסופה תבער הלהב כמ"ש למעלה (יו"ד ט"ז) והיה אור ישראל לאש, (גם צייר בזה ג' מחנות שראה אליהו, רוח, רעש, אש (מ"א, י"ט) ונגד המחנה הד' של דממה דקה אמר כי פה יהיה בקול גדול):


ביאור המילות

"ברעם". הרעם יסובב מן ענני שמים נושאי המים. והרעש, יסובב אותו יסוד העפר עפ"י החלקים הזרים המורכבים בו. ולהב אש, הוא יסוד האש. וסופה וסערה, מיסוד הרוח, הנה היו מטרה לחצי הארבע יסודות. והרעם והרעש ירעימו בקולם תמיד, לכן אמר בהם וקול גדול:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולהב אש אוכלה" - כאלו שרפה בהם להבת אש

"מעם ה'" - מאת המקום תבוא עליהם הפקודה הזאת ברעם וברעש וגו' והמשיל הכאת המלאך בהם לרעם ורעש וגו'

מצודת ציון

"תפקד" - ענין השגחת הבאת הפורעניות וכן באו ימי הפקודה (הושע ט)

"סופה וסערה" - רוחות חזקות

"ולהב" - שלהבת

"אוכלה" - שורפת