מ"ג ישעיהו יז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ו. וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם יהוה אלהי ישראל

מנוקד: וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים: וְנִשְׁאַר־בּ֤וֹ עֽוֹלֵלֹת֙ כְּנֹ֣קֶף זַ֔יִת שְׁנַ֧יִם שְׁלֹשָׁ֛ה גַּרְגְּרִ֖ים בְּרֹ֣אשׁ אָמִ֑יר אַרְבָּעָ֣ה חֲמִשָּׁ֗ה בִּסְעִפֶ֙יהָ֙ פֹּֽרִיָּ֔ה נְאֻם־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונשאר בו" - חזקיהו וסייעתו שהם תוך ירושלים אנשים מעט כעוללות כרם וכנוקף זית המשאיר שנים שלשה גרגרים

"כנוקף זית" - כקוצץ זיתים ללוקטן מן האילן וכן ונקף בסבכי היער (לעיל י) ורבותינו דרשו ונשאר בו בהמון סנחריב אנשים מעט כנוקף זית כדאיתא באגדת חלק

"בראש אמיר" - בראש הענף

"בסעיפיה" - בענפיה וכן וכלה סעיפיה (לקמן כז) וכן מסעף פארה (לעיל י)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונשאר", גם העוללות אשר דרכם להשאירם בכונה לעניים לא רבים יהיו, רק בראש האמיר המובחר לא יהיה רק שנים שלשה, ובהסעיפים אשר פרים רבים יהיה ארבעה או חמשה, ור"ל גם המעט שישאיר סנחריב לכורמים וליוגבים יהיה מעט מזער:


ביאור המילות

"ונשאר". בכונה (למעלה ה' ג'):

"אמיר". סעיף העליון או המובחר, וה' האמירך היום:

"בסעפיה". הענפים הדקים נושאי הפירות הנעתקים מן הענף הגדול, רש"פ:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארבעה חמשה" - וישארו ארבעה או חמשה גרגרים בענפים של אותה הזית שהיתה בעלת פרי ר"ל כמו כן מעט ישארו שלא יכבשם סנחריב

"כנוקף זית" - ככורת זתים מן האילן אשר ישארו שנים או שלשה זתים יחידים בראש הנוף העליון לפי שקשה לכרתם שמה

"ונשאר בו עוללות" - זה חזקיהו וסיעתו שהיו תוך ירושלים והמה המעט כעוללות הכרם

מצודת ציון

"עוללות" - הם הענבים הקטנים הנשארים באילן ואין מי חושש עליהם והוא מלשון עולל ויונק

"כנוקף" - ענין כריתה כמו ונקף סבכי היער (לעיל י)

"גרגרים" - כן יקראו פירות דקים יחידים

"אמיר" - הוא נוף העליון וכן כעזובת החורש והאמיר האמור למטה

"בסעיפיה" - בענפיה כמו בסעפותיו קננו (יחזקאל לא)