מ"ג ישעיהו יא טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


טו. וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: והחרים יהוה את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים

מנוקד: וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים.

עם טעמים: וְהֶחֱרִ֣ים יְהוָ֗ה אֵ֚ת לְשׁ֣וֹן יָם־מִצְרַ֔יִם וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ עַל־הַנָּהָ֖ר בַּעְיָ֣ם רוּח֑וֹ וְהִכָּ֙הוּ֙ לְשִׁבְעָ֣ה נְחָלִ֔ים וְהִדְרִ֖יךְ בַּנְּעָלִֽים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְיַבֵּשׁ יְיָ יַת לִישָׁן יַמָא דְמִצְרַיִם וִירֵים מְחַת גְּבוּרְתֵּיהּ עַל פְּרָת בְּמֵימַר נְבִיּוֹהִי וְיַמְחִינֵיהּ לְשַׁבְעָא נַחְלִין וִיהָכוּן בֵּיהּ בְּסַנְדָלִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והחרים" - ליבשו כדי שיעברו בו גליות ישראל ממצרים

"על הנהר" - נהר פרת לעבור בו גליות אשור

"בעים רוחו" - אין לו דמיון במקרא ולפי הענין יפתר בחוזק רוחו

"לשבעה נחלים" - לשבע גזרים לעבור בו שבע גליות האמורות למעלה מאשור וממצרים וגו' ומאיי הים אינו מאותו צד

"והדריך" - בתוכו את הגליות

"בנעלים" - ביבשה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והחרים", ליבשו שיעברו בו הנדחים בארץ מצרים, "על הנהר", נהר פרת שיעברו בו האובדים בארץ אשור.

"והכהו לשבעה נחלים", נגד השבעה מקומות שחשב בפסוק י"א, חוץ ממצרים.

"והדריך בנעלים", במקום שינעול שם את הנהר במנעולים ויסגיר בעד משיכת מימיו, בשבעה מקומות הנזכר יעשה שם דרך כבושה לרבים:


ביאור המילות

"בעים". אין לו דמיון ולפי משמעו בחוזק רוחו:

"בנעלים". לשון נעילה וסגירה, ברזל ונחשת מנעליך, ר"ל יעשה דרך במקום סגירת הנהר, ע"ד ויסך בדלתים ים, וכ' ואשים בריח ודלתים (איוב לט):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והדריך" - דרך השבילים ההם ידריך בני הגולה לדרוך בנעלים אשר ברגליהם כי תשוב להיות יבשה

"על הנהר" - זה נהר פרת

"והכהו" - את כל אחד יכה להיות נחלק לשבעה נחלים ויהיה שביל ודרך בין נחל לנחל

"והחרים" - יכרית מי נהר מצרים להיות בו דרך לעבור בו גאולים

מצודת ציון

"והחרים" - ענין כריתה ואבוד

"לשון ים מצרים" - הוא הנילוס ולפי שהוא מתדבק אל הים נראה כאלו הוא לשון הים ועל שם שהוא נמשך כלשון נקרא לשון

"והניף" - ענין הרמה

"בעים" - ענין חוזק ואין לו דומה

"והדריך" - מלשון דרך והלוך