מ"ג ישעיהו טז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ו. שָׁמַעְנוּ גְאוֹן מוֹאָב גֵּא מְאֹד גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ וְעֶבְרָתוֹ לֹא כֵן בַּדָּיו.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: שמענו גאון מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא כן בדיו

מנוקד: שָׁמַעְנוּ גְאוֹן מוֹאָב גֵּא מְאֹד גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ וְעֶבְרָתוֹ לֹא כֵן בַּדָּיו.

עם טעמים: שָׁמַ֥עְנוּ גְאוֹן־מוֹאָ֖ב גֵּ֣א מְאֹ֑ד גַּאֲוָת֧וֹ וּגְאוֹנ֛וֹ וְעֶבְרָת֖וֹ לֹא־כֵ֥ן בַּדָּֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גא מאד" - נתגאה מאד

"גאותו וגאונו" - שלא כדין הוא כי עיקר גידולי בניו ע"י ממזרות וניאוף הבנות מאביהן

"עברתו" - עיבורו והריון שלו ד"א עברתו חמתו ששמר לישראל

"לא כן" - - גבוריו עשו שהיו כפוי טובה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמענו", אבל אנחנו "שמענו כי גאון מואב גא מאד", מציין את הגאון וגדלו של מואב כעצם מופשט שיש בו גאוה, ר"ל שמענו כי מואב הגדול בעצמותו עתה מתגאה ברוחו לבל ישפיל א"ע לפני בני יהודה לבקש מהם עזר.

"גאותו", ר"ל שמענו שלשה חסרונות שנמצא למואב.

  • א) "גאותו", מה שיש ברוחו גאוה והתנשאות.
  • ב) "וגאונו", הגאון והגודל שיש לו עתה באמת שהוא עתה אומה חזקה וגדולה.
  • ג) "ועברתו", העברה והשנאה והחמה השמורות בלבו מאז על ישראל, וע"י שלשה אלה "לא כן בדיו ומחשבותיו", אינו חושב לעשות כפי שיעצנו אותו לבקש חסיה בצל מלכי יהודה,
  • א) כי בוטח בגאונו וגבורתו,
  • ב) שגאות לבו תמנעהו מלהיות נכנע לפני יהודה,
  • ג) השנאה שיש לו עם ישראל:


ביאור המילות

"גאותו וגאונו". הבדלם בארתי למעלה (יג יא), הגאון אמת, והגאוה מדומה:

"בדיו". מחשבותיו, בדיך מתים יחרישו, מושאל מן בדי האילן, כמו סעיף ושרעף, על בדי האילנות והמחשבות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא כן בדיו" - לא היה אמת הדבר שבדה מלבו כי לפי רוב הגאוה בדה מלבו מה שעלה בדעתו

"ועברתו" - גם שמענו עברתו שהיה מתעבר ומתקצף ללא דבר מרוב הגאוה

"גאותו" - חוזר על מלת שמענו לומר שמענו גאותו וגאונו וכפל הדבר פעמים רבות לפי רוב הגאוה

"שמענו" - מאמר הנביא בשם האומות שיאמרו הנה מעולם שמענו גאות מואב שהיה מתגאה מאד

מצודת ציון

"גאון" - מלשון גאוה

"גא" - כמו גאה

"ועברתו" - מלשון עברה וזעם

"כן" - ענינו כמו אמת כמו כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כז)

"בדיו" - ענין דבר כזב הבדוי מן הלב כמו בדיך מתים יחרישו (איוב יא)