מ"ג ישעיהו ג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ב. גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה שׁוֹפֵט וְנָבִיא וְקֹסֵם וְזָקֵן.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן

מנוקד: גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה שׁוֹפֵט וְנָבִיא וְקֹסֵם וְזָקֵן.

עם טעמים: גִּבּ֖וֹר וְאִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה שׁוֹפֵ֥ט וְנָבִ֖יא וְקֹסֵ֥ם וְזָקֵֽן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקיסם" - זה מלך שנאמר (משלי טז) קסם על שפתי מלך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גבור", גדול כשמשון בגבורתו, ואף לא "איש מלחמה", המלומד בתכסיסי מלחמה שהוא משענה קטנה.

  • ג) שיהיה להם מנהיגים טובים, והם
  • א) שופטים בין איש לרעהו בדברי ריבותם,
  • ב), ד) נביאים מישרים אותם נגד המקום. עז"א שלא ימצא להם, לא "שופט" כללי כיהושע וחבריו, ואף לא "זקן" שקטן משופט והוא משענה קטנה. וכן לא "נביא" ואף לא "קוסם", היודע עתידות ע"פ משפטי הכוכבים שהיא משענה,
  • ה) שיהיה להם שרים למשול בם ולעצור במעיזים ומרשיעים, עז"א שלא ימצא להם אף:

ביאור המילות

"גבור", בטבע:

"ואיש מלחמה". ע"י לימוד או עצה ותחבולות (ש"א טז יח, מ"ב כד יט, ד"ה יז ב', לקמן מ"ב יג), ומבואר כי גבור מעולה מאיש מלחמה:

"שופט". בכ"מ מגביל שופט עם זקן (דברים כא ב', יהושע ח' לג כג ב' כד א', עזרא י' י') ושני מיני שופטים היו. שופט כללי, מימות יהושע עד מלוך מלך לב"י והיה גדול מן הזקן. ושופטים פרטיים קבועים בכל עיר ופלך והם היו אחר הזקנים במדרגה, ולכן בכ"מ מקדים הזקנים, ופה מדבר מן הכללי:

"ונביא וקסם". הנביא מגיד עתידות בדבר ה'. והקוסם עפ"י ניחוש או גורל או אצטגנינות, והוא אחר הנביא, ותמצאם סמוכים לרוב לפי מדרגתם, חזון וקסם (ירמיה יד ג'. יחזקאל יב כד. י"ג ו' ז', ט' כ"ג, מיכה ג' ו' ז'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גבור וגו'" - מוסב על מלת מסיר שאמר בהמקרא שלפניו

מצודת ציון

"וקוסם" - הוא החוזה בכוכבים ויודע מהעתידות