מ"ג ירמיהו נא טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו נא · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֹשֵׂ֥ה אֶ֙רֶץ֙ בְּכֹח֔וֹ מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחׇכְמָת֑וֹ וּבִתְבוּנָת֖וֹ נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טו-יט) "עשה ארץ", פסוקים אלה באו למעלה י' ושם פרשנום, ר"ל אז יכירו הכל כח ה' שהוא ברא כל המציאות ואת השגחתו שניכר ע"י גבורת גשמים, ויכירו כי אין ממש בע"א. וה' שהוא "חלק יעקב הוא יוצר הכל", והוא יריב ריב ישראל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נטה שמים" - פירש השמים כנטיית האוהל

"עושה ארץ בכוחו" - כאומר והנה בידו לקיים מאמרו כי הוא עושה ארץ בכוחו וגו' ואם כן הכל שלו ובידו

מצודת ציון

"תבל" - הם המקומות המיושבות מבני אדם