מ"ג ירמיהו מו כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו מו · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גם שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גַּם שְׂכִרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק כִּי גַם הֵמָּה הִפְנוּ נָסוּ יַחְדָּיו לֹא עָמָדוּ כִּי יוֹם אֵידָם בָּא עֲלֵיהֶם עֵת פְּקֻדָּתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גַּם־שְׂכִרֶ֤יהָ בְקִרְבָּהּ֙ כְּעֶגְלֵ֣י מַרְבֵּ֔ק כִּֽי־גַם־הֵ֧מָּה הִפְנ֛וּ נָ֥סוּ יַחְדָּ֖יו לֹ֣א עָמָ֑דוּ כִּ֣י י֥וֹם אֵידָ֛ם בָּ֥א עֲלֵיהֶ֖ם עֵ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אף רברבהא בגוה כעגלי רבקא ארי אף אינון אתפניאו ערקו כחדא לא יכילו למיקם ארי יום תברהון אתא עליהון עידן סעודן בישתהון:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שכיריה" - שריה כמו בתער השכירה (ישעיהו ז)

"מרבק" - קופל"א בלע"ז

"הפנו" - פנו עורף לבקש לנוס

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גם שכיריה", ועפ"ז ממשיל גם המלכים שהיו לוחמים מלחמותיהם בשכר והיו עוזרים מצרים "כעגלי מרבק", שהיו ג"כ כעגלים שעמדו להתפטם שם מטוב ארץ מצרים, ואחר מפלת העגלה שהיא מצרים "גם המה הפנו" ללכת לארצם "ונסו ולא עמדו, כי בא" גם עליהם "יום אידם" וגם "עת פקודתם" בעבור עונותיהם:

ביאור המילות

"כעגלי מרבק". מפוטמים, כמו ועגלים מתוך מרבק (עמוס ו' ד'):

"בא יום אידם עת פקודתם". יום אידם הוא יום המוגבל מאת המערכה והטבע כמה יארך ימי הצלחתו ומתי ישבר, ועת הפקודה הוא המוגבל מאת ההשגחה על פקודת העון, אמר שבאו שניהם עד קצם, (וכן לקמן מ"ט ח', נ' כ"ז ל"א):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי יום אידם" - ר"ל על כי בא עליהם יום אידם עת מותם שהוא פקודת כל חי לכן בא מורך בלבבם

"כי גם המה" - אף שדרך השרים להיות אמיצי לבב לעמוד בקשרי המלחמה הנה המה לא כן עשו כי פנו מן המלחמה ונסו יחדיו ולא עמדו על עמדם ולזה כאשר השיגם האויב נפלו בנופלים ולא לקחום בשבי כדרך השרים

"גם שכיריה" - גם השרים הגדולים אשר בקרבה יובלו לטבח כעגלים המפוטמים במרבק שאחר שנעשו שמנים מוצאים לטבח

מצודת ציון

"שכיריה" - ענינו גדולים ונכבדים וכן בתער השכירה (ישעיהו ז)

"מרבק" - הוא הרפת מקום יפטמו שם העגלים וכן ועגלים מתוך מרבק (עמוס ו)

"הפנו" - מלשון פניה והליכה

"אידם" - ענין שבר ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב לא)

"פקודתם" - על המיתה יאמר שהוא פקודת וזכרון השגחת כל חי כמו ופקודת כל האדם (במדבר טז)