לדלג לתוכן

מ"ג ירמיהו מו יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם.

מנוקד:
שָׁמְעוּ גוֹיִם קְלוֹנֵךְ וְצִוְחָתֵךְ מָלְאָה הָאָרֶץ כִּי גִבּוֹר בְּגִבּוֹר כָּשָׁלוּ יַחְדָּיו נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם.

עם טעמים:
שָׁמְע֤וּ גוֹיִם֙ קְלוֹנֵ֔ךְ וְצִוְחָתֵ֖ךְ מָלְאָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גִבּ֤וֹר בְּגִבּוֹר֙ כָּשָׁ֔לוּ יַחְדָּ֖יו נָפְל֥וּ שְׁנֵיהֶֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"גבור בגבור כשלו" - כשהיו בורחים היו נכשלים ונתקלים זה בזה

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת ציון

"קלונך" - מלשון קלון ובזיון

"וצוחתך" - מלשון צוחה וזעקה 

מצודת דוד

"מלאה הארץ" - ר"ל בכל מקום יהיה נשמע צעקתם כי כשינוסו הנה והנה יכשלו גבור בגבור בדרך מרוצתם ושניהם יחדיו יפלו ויאבדו

"קלונך" - מה שנמסרת ביד בבל

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"שמעו גוים קלונך" ולא יתחזקו להיות בעוזריך, וחוץ מן השמועה גם "צוחתך" בעצמך "מלאה הארץ, כי גבור בגבור כשלו" שהיה מהומה בין גבוריו והרגו זה את זה: