מ"ג ירמיהו מו יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁמְעוּ גוֹיִם קְלוֹנֵךְ וְצִוְחָתֵךְ מָלְאָה הָאָרֶץ כִּי גִבּוֹר בְּגִבּוֹר כָּשָׁלוּ יַחְדָּיו נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁמְע֤וּ גוֹיִם֙ קְלוֹנֵ֔ךְ וְצִוְחָתֵ֖ךְ מָלְאָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גִבּ֤וֹר בְּגִבּוֹר֙ כָּשָׁ֔לוּ יַחְדָּ֖יו נָפְל֥וּ שְׁנֵיהֶֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גבור בגבור כשלו" - כשהיו בורחים היו נכשלים ונתקלים זה בזה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מלאה הארץ" - ר"ל בכל מקום יהיה נשמע צעקתם כי כשינוסו הנה והנה יכשלו גבור בגבור בדרך מרוצתם ושניהם יחדיו יפלו ויאבדו

"קלונך" - מה שנמסרת ביד בבל 

מצודת ציון

"קלונך" - מלשון קלון ובזיון

"וצוחתך" - מלשון צוחה וזעקה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמעו גוים קלונך" ולא יתחזקו להיות בעוזריך, וחוץ מן השמועה גם "צוחתך" בעצמך "מלאה הארץ, כי גבור בגבור כשלו" שהיה מהומה בין גבוריו והרגו זה את זה: