מ"ג ירמיהו לח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו לח · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר יהוה הישב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר והיצא אל הכשדים יחיה [וחיה] והיתה לו נפשו לשלל וחי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר יְהוָה הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיֹּצֵא אֶל הַכַּשְׂדִּים יחיה [וְחָיָה] וְהָיְתָה לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל וָחָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהֹוָה֒ הַיֹּשֵׁב֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את יָמ֕וּת בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְהַיֹּצֵ֤א אֶל־הַכַּשְׂדִּים֙ יחיה וְחָיָ֔ה וְהָיְתָה־לּ֥וֹ נַפְשׁ֛וֹ לְשָׁלָ֖ל וָחָֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיתה לו נפשו לשלל" - והיו לו חייו הצלה כאילו שלל נפשו כאדם השולל שלל ומשתכר כך ישתכר זה נפשו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיוצא וחיה והיתה לו נפשו לשלל וחי", ר"ל כי שומרי המלך היו הורגים את כל היוצא אל הכשדים, לכן אמר שמי שיצא ויחיה ולא יהרג ע"י שומרי המלך תהיה לו נפשו לשלל וחי שהכשדים לא יהרגוהו, (ויען שהיוצא אל האויב יוצא ללחום ולשלול שלל אמר במליצה שהשלל שיבוז הוא יהיה הצלת נפשו):

ביאור המילות

"וחיה וחי". כפל מיותר, ועי' בפי':

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחיה" - ישאר חי

"לשלל" - כאילו שלל נפשו להחזיקה לעצמו

"אל הכשדים" - למסור עצמו בידם

מצודת ציון

"לשלל" - ענין בזה

<< · מ"ג ירמיהו · לח · ב · >>