מ"ג ירמיהו לד ט

מקרא

כתיב:
לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה חפשים לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש.

מנוקד:
לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה חׇפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבׇד בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ אִישׁ.

עם טעמים:
לְ֠שַׁלַּ֠ח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדּ֞וֹ וְאִ֧ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֛וֹ הָעִבְרִ֥י וְהָעִבְרִיָּ֖ה חׇפְשִׁ֑ים לְבִלְתִּ֧י עֲבׇד־בָּ֛ם בִּיהוּדִ֥י אָחִ֖יהוּ אִֽישׁ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

לשלחא גבר ית עבדיה וגבר ית אמתיה בר ישראל ובת ישראל בני חורין בדיל דלא יפלחון בהון גבר באחוהי יהודאה:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"לשלח" - עכשיו יפרש למי יהיה הדרור ומה היא ואמר לשלח כל איש את עבדו וגו' חפשים ולתוספת ביאור אמר לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש והוא מקרא מסורס ור"ל שום איש לא יעבוד עוד ביהודי אחיו אחר שעבדו שש שנים וכמשפט התורה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"לשלח", תקן שתי תקנות,

א) לשלח איש את עבדו חפשים, העבדים שהם תחת רשותם ולא עבדו שש שנים,
ב) על העתיד "לבלתי עבד בם איש ביהודי אחיהו" בעתיד:

ביאור המילות

"לבלתי". שעורו לבלתי עבד איש ביהודי אחיהו. ומ"ש עבד בם ביהודי, כפול הכינוי עם הפעול, כמו ולאחותו הבתולה לה יטמא, ויל"פ לבלתי עבד בם בהנשלחים לחירות, ולבלתי עבד ביהודי אחיהו מכאן ולהבא:

<< · מ"ג ירמיהו · לד · ט · >>