מ"ג יחזקאל מ יח

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והרצפה אל כתף השערים לעמת ארך השערים הרצפה התחתונה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָרִצְפָה אֶל כֶּתֶף הַשְּׁעָרִים לְעֻמַּת אֹרֶךְ הַשְּׁעָרִים הָרִצְפָה הַתַּחְתּוֹנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָרִֽצְפָה֙ אֶל־כֶּ֣תֶף הַשְּׁעָרִ֔ים לְעֻמַּ֖ת אֹ֣רֶךְ הַשְּׁעָרִ֑ים הָרִֽצְפָ֖ה הַתַּחְתּוֹנָֽה׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וְרִצְפְּתָא לְעֶבְרָא דְתַרְעַיָא לָקֳבֵיל אוּדְכָּא דְתַּרְעַיָא רִצְפָּתָא אַרְעִיתָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"והרצפה אל כתף השערים" - גובה שער החצר היה מפסיק העלייה שלא היתה מסבבת כל החצר והיא לכתפות השער מזה ומזה כנגד גובה השערים "הרצפה התחתונה" - נשתנית תיבה זו מכל תחתונה שבמקרא שבכל מקום הטעם בנו"ן וזה בתי"ו למדנו שאין תחתונה זו רצפה שתחת אחרת אלא רצפה אחת היא ותחתיתה של רצפה היה לעומת גובה השער וה"א של תחתונה כה"א של ביתה וכה"א של עזרתה ושל חלאתה שהן יתירות

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"לעומת אורך השערים הרצפה התחתונה" - ר"ל תחתיות הרצפה ההיא היתה מול כלות גובה השערים ובלטה למעלה ממול גובה השערים והלשכות עליה (ועם כי מלת אורך יונח על דבר שטחיי ולא על דבר העומד ברום עכ"ז אמר לשון אורך לפי שכשמדד גבהו ע"י הפתיל ובקנה המדה וכמפורש למעלה היה אז הפתיל מושכב בשטחית הארץ ונופל בו לשון אורך)

"והרצפה אל כתף השערים" - הרצפה עמדה בכתף השערים כי ממעל להשערים לא היתה הרצפה וא"כ עמדה בכתף השערים מזה ומזה

מצודת ציון

"כתף" - צד ועבר

"לעומת" - נגד

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"והרצפה אל כתף השערים", הרצפה היתה סמוכה אל כתף השערים שמזה ומזה ר"ל אצל כותל האולם שהיה עביה שש אמות וארכה ג"כ שש (כנ"ל פסוק ז' ח') התחילה הרצפה ונמשכה שש אמות לפנים החצר למערב (ומשמע שרק הרצפה היה רחבה שש אמות כרוחב כתף השער, אבל הלשכות שעליה היו רחבם רק ד' אמות ושתי אמות היתה הרצפה פנויה לפני הלשכות, ובזה יצוייר חלון בכותל האולם שאצל הרצפה, שהיה באותה אמה שלפני איל האולם, שכנגדו לא סתמו הלשכון עדיין, וכמ"ש בפ' ט"ז במ"ש וכן לאלמות), ואורך הרצפה היתה "לעמת ארך השערים", שכבר התבאר (בפסוק ט"ו) שהמשך שבצד החיצון ממקום התחלת השער עד סוף התאים מדרום לצפון נקרא בשם אורך השערים, ולנגד השטח הזה עמדה הרצפה בפנים, עד שאורך הרצפה היה ל"ד אמות, כי ארבעים אמה ממקום התחלת השער כלו התאים (כנ"ל פט"ו) ולנגד זה בפנים היה כותל האולם עוביה שש ול"ד אמות של הרצפה נמצא היה אורך הרצפה בפנים מכוון לעומת אורך השער בחוץ, וכלו במקום אחד זה בפנים וזה בחוץ, (ועמ"ש בפסוק ט"ו), "הרצפה התחתונה", ר"ל מפני שיתבאר (בסי' מ"ב בפסוק ג') שגם בקיר אשר לחצר החיצונה נגד האולם וההיכל, היה ג"כ רצפה ולשכות כמו שהיה בקירות החצר החיצונה שנגד עזרת ישראל, והרצפה שהיה שם בצד דרום ובצד צפון נקראת הרצפה העליונה (כי המקדש עמד בהר, ולמערבו עמד בראש ההר ולמזרחו עמד במורד ההר) ולבל נטעה כמו שכולל בדבריו פה הרצפה שעמדה סביב סביב החצר שנגד עז"י במזרח וצפון ודרום, כן נכנס בחשבון זה הרצפה העליונה שהיתה בקיר הצפוני והדרומי שנגד האולם וההיכל, לכן באר שמדבר פה מן הרצפה התחתונה כי הרצפה העליונה לא היתה אל כתף השערים כי לא בא שם חשבון זה כלל. ואינו מדבר פה רק מן הרצפה התחתונה של החצר שבצד מזרח כמ"ש (בס' מ"ג פ"ט) ומתחת הלשכות, הרי ששם נקרא תחת ותחתון על שהיה בתחתית ההר עי"ש:

ביאור המילות

"התחתונים". כי היה רצפה עליונה במעלה ההר נגד הבנין והעזרה, וגם מה שדייקו ממה שהטעם למעלה שהה"א נוספת, אין ראייה כי חצר בא גם בלשון זכר, החצר הפנימי, ויכוין לומר הרצפה של החצר התחתון:

<< · מ"ג יחזקאל · מ · יח · >>