מ"ג יחזקאל לד כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל לד · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַהֲקִמֹתִי לָהֶם מַטָּע לְשֵׁם וְלֹא יִהְיוּ עוֹד אֲסֻפֵי רָעָב בָּאָרֶץ וְלֹא יִשְׂאוּ עוֹד כְּלִמַּת הַגּוֹיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַהֲקִמֹתִ֥י לָהֶ֛ם מַטָּ֖ע לְשֵׁ֑ם וְלֹא־יִהְי֨וּ ע֜וֹד אֲסֻפֵ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ וְלֹא־יִשְׂא֥וּ ע֖וֹד כְּלִמַּ֥ת הַגּוֹיִֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְאָקִים לְהוֹן נִצְבָא לְקַיָמָא וְלָא יְהוֹן עוֹד מְטַלְטְלֵי כַּפְנָא בְּאַרְעָא וְלָא יְקַבְּלוּן עוֹד אִתְכְּנָעוּת עַמְמַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מטע לשם" - קיום שיהא לשם עולם

"אסופי רעב" - טמוני רעב מחמת בושת רעבון ועוני

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והקימותי" ואח"כ ישבו בא"י ושם "יטעם" בארץ "במטע" טוב "שיהיו לשם", שלא יעקרו משם לעולם, וגם יהיה שם שובע עד "שלא יהיו עוד אסופי רעב, ולא ישאו עוד כלמת הגוים" בענין שיגלו שנית:


ביאור המילות

"אסופי רעב". כי כשנאספו לא"י בזמן הגליות היו סובלים שם רעב וכלימה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא ישאו" - לא יסבלו עוד כלימה מן העובדי כוכבים כי לא יצטרכו עוד לבוא בארצות העכו"ם בעבור הלחם לשאת חרפתם כדרך הבא במחסור בארץ נכריה

"ולא יהיה וגו'" - ר"ל לא ימצאו עוד בארץ אנשים שבא עליהם כליון הרעב

"מטע לשם" - נטיעה יפה והדורה להיות לשם תפארת בין העמים

מצודת ציון

"מטע" - מלשון נטיעה

"אסופי" - ענין כליון כמו אסף אסיפם (ירמיהו ח)

"ישאו" - מלשון משא וסבל