מ"ג יחזקאל לד ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל לד · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם לֹא יַעַן הֱיוֹת צֹאנִי לָבַז וַתִּהְיֶינָה צֹאנִי לְאָכְלָה לְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה מֵאֵין רֹעֶה וְלֹא דָרְשׁוּ רֹעַי אֶת צֹאנִי וַיִּרְעוּ הָרֹעִים אוֹתָם וְאֶת צֹאנִי לֹא רָעוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חַי־אָ֜נִי נְאֻ֣ם ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אִם־לֹ֣א יַ֣עַן הֱיֽוֹת־צֹאנִ֣י ׀ לָבַ֡ז וַתִּהְיֶ֩ינָה֩ צֹאנִ֨י לְאׇכְלָ֜ה לְכׇל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ מֵאֵ֣ין רֹעֶ֔ה וְלֹא־דָרְשׁ֥וּ רֹעַ֖י אֶת־צֹאנִ֑י וַיִּרְע֤וּ הָרֹעִים֙ אוֹתָ֔ם וְאֶת־צֹאנִ֖י לֹ֥א רָעֽוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

קַיָם אֲנָא אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים אִם לָא חֲלַף דַהֲווֹ עַמִי לְבִזָא וְאִתְמְסַרוּ עַמִי לְאִשְׁתֵּיצָאָה לְכָל מַלְכְּוַת עַמְמַיָא מִבְּלִי פַּרְנָס וְלָא תְבָעוּ פַּרְנָסַיָא יַת עַמִי וּפַרְנִיסוּ פַּרְנָסַיָא יַת נַפְשֵׁיהוֹן וְיַת עַמִי לָא פַרְנִיסוּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירעו הרועים אותם" - את עצמם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חי אני", הוא גז"ד שיש עמו שבועה שאינו נקרע, "יען היות צאני לבז" וכו', "מאין רעה", כי לסטים מזוין וחיה רעה דינו כאונס, אבל אם נכנס לעיר בשעה שאין דרך ליכנס הו"ל תחילתו בפשיעה וסופו באונס וחייב, בפרט בזה שמה שהיה "לבז" ומה שהיה "לאכלה" הוא מסבת "מאין רעה", והו"ל כהוליכה במקום גדודי חיה ולסטים שחייב, (כמ"ש בב"מ דף צ"ג), "ולא דרשו רעי את צאני" שהיה לו להציל ברועים ובמקלות בשכר, ובפרט שהם דינם כשומרי שכר כי "וירעו הרעים אותם" שרעו א"ע, ולמה "ואת צאני לא רעו?" וגם אמר נגד מ"ש מאין רועה, בל תאמרו כי נסתלקתם משמירתם ולא רציתם להיות עוד רועים שהלא "וירעו הרעים אותם", ושלחו בהם יד ואם כן למה "ואת צאני לא רעו":

ביאור המילות

"וירעו אותם". ר"ל את עצמם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אותם" - את עצמם רעו להשמין את בשרם

"מאין רועה" - מסבת היותם בלי רועה משגיח כראוי

"אם לא" - הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר והרי הוא כאדם האומר אם לא יהיה כן אז יהיה כזאת וכזאת

מצודת ציון

"לבז" - מלשון בזה ושלל

<< · מ"ג יחזקאל · לד · ח · >>