מ"ג יחזקאל כג כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל כג · כה · >>

מקרא

כתיב: ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש

מנוקד: וְנָתַתִּי קִנְאָתִי בָּךְ וְעָשׂוּ אוֹתָךְ בְּחֵמָה אַפֵּךְ וְאָזְנַיִךְ יָסִירוּ וְאַחֲרִיתֵךְ בַּחֶרֶב תִּפּוֹל הֵמָּה בָּנַיִךְ וּבְנוֹתַיִךְ יִקָּחוּ וְאַחֲרִיתֵךְ תֵּאָכֵל בָּאֵשׁ.

עם טעמים: וְנָתַתִּ֨י קִנְאָתִ֜י בָּ֗ךְ וְעָשׂ֤וּ אוֹתָךְ֙ בְּחֵמָ֔ה אַפֵּ֤ךְ וְאׇזְנַ֙יִךְ֙ יָסִ֔ירוּ וְאַחֲרִיתֵ֖ךְ בַּחֶ֣רֶב תִּפּ֑וֹל הֵ֗מָּה בָּנַ֤יִךְ וּבְנוֹתַ֙יִךְ֙ יִקָּ֔חוּ וְאַחֲרִיתֵ֖ךְ תֵּאָכֵ֥ל בָּאֵֽשׁ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְאֶתֵּן פּוּרְעֲנוּתִי בִּיךְ וְיִתְפַּרְעוּן מִנִיךְ בִּרְגַז רַבְרְבַיִךְ וְיַקִירַיִךְ יִגְלוֹן וְעַמִיךְ בְּחַרְבָּא יִתְקַטְלוּן אִינוּן בְּנָךְ וּבְנָתָךְ יִשְׁבּוּן וּשְׁפַר אַרְעִיךְ יִתּוֹקַד בְּנוּרָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אפך ואזניך" - הם תפארת הפרצוף ולהם המשיל הכהונה והמלכות

"ואחריתך" - שאר העם

"ואחריתך תאכל באש" - ושפר ארעיך שהן אחריות לישען עליהם לפרנסה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונתתי קנאתי בך" שאעמוד נגדך כאיש המקנא לאשתו על אשר זנתה תחתיו, ונגד מ"ש ושפטוך במשפטיהם אמר "ועשו אותך בחמה" שיעשו המשפט דרך חמה וכעס, ומפרש נגד מ"ש ונתתי קנאתי בך "אפך ואזניך יסירו", יתנהגו עמך כמו שיעשו לאשה שזנתה תחת בעלה שיסירו את חטמה ואזניה כדי שתמאס בעיני הזונים, ועל שהעיזה פניה, ועל שהטתה אזניה לדברי עגבים, "ואחריתך בחרב תפול" פי' רי"א שהמנהג לעשות חרפה להזונה שיכריתו שולי בגדיה בחרב, והיא הבושה היותר גדולה שישארו עגבותיה חשופי שת לקלון מתמיד, ונגד מ"ש ועשו אותך בחמה שהם בפ"ע יעשו משפט אחר לפי חמתם, אמר "המה" ר"ל המשפט שיעשו המה בפ"ע חוץ ממשפטי, יהיה מה "שבניך ובנותיך יקחו" בשבי, "ואחריתך תאכל באש" הוא מה ששרפו בית ה' ובית המלך, ור"ל שכפי משפטי ה' היה די להסיר תפארתה ולקצץ את הרשעים בחרב, והם יוסיפו הגלות ושריפת בהמ"ק:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואחריתך" - על הבתים והשדות יאמר הנשארים אחרי מות האדם

"יקחו" - בשבי

"ואחריתך" - סוף הפרצוף ושאריתו תפול בחרב

"ונתתי קנאתי בך" - אתן בך כעסי ויעשו עמך משפט בחמה ויסירו ממך אפך ואזניך כדרך משפט הזונות בכדי לנוולה

מצודת ציון

"קנאתי" - ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (דברים לב)

"אפך" - הוא החוטם