מ"ג יחזקאל ז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל ז · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קֵץ בָּא בָּא הַקֵּץ הֵקִיץ אֵלָיִךְ הִנֵּה בָּאָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קֵ֣ץ בָּ֔א בָּ֥א הַקֵּ֖ץ הֵקִ֣יץ אֵלָ֑יִךְ הִנֵּ֖ה בָּאָֽה׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קץ בא" מבאר כי אינה כיתר רעות שבאו לתקן את העם שישובו בתשובה ויתקיימו, רק היא קץ וכליון, "בא הקץ הקיץ" ידמה במליצתו יום המיועד להרעה כיום שלם מחובר מלילה ויום, וכבר עברה הלילה שבה ישן הקץ והכליון כי לילה עת שינה, ועתה "הקיץ הקץ" משנתו "אליך", ר"ל שהגיע אשמורה האחרונה שהקיץ הישן ומתעורר לפעול פעולתו, "והנה באה" עד כי.


ביאור המילות

"הקיץ", שרשו קוץ מנחי העי"ן, וקץ הוא מן הכפולים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הקיץ עליך" - כאלו התעורר מן השינה לבוא עליך והנה באה

"קץ בא בא הקץ" - כפל הדבר לחזק הענין

מצודת ציון

"הקיץ" - מלשון הקצה והערה מן השינה

<< · מ"ג יחזקאל · ז · ו · >>