כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו ואת חמרו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו וכל ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור
"ואת בניו וגו' וכל ישראל" - לראות ברדויו ויוסרו מלעשות כמוהו
"ואת שורו ואת חמורו" - לאבדם כמה שנאמר (לעיל פסוק טו) והיה הנלכד בחרם ישרף באש אותו וכל אשר לו
"ויקח את עכן". הנה יספק מספק למה נענשו בניו ובנותיו והם לא חטאו בזה וידמה אם בשנאמר שכבר היו קטנים והיו בזה במכסת קנינו שצוה השם שיאבדו או שנאמר שלא הובאו שם בניו ובנותיו להמיתם אבל לראות המשפט כדי שיוסרו שכמו זה הפועל המגונה לא יעשו וממה שיורה על זה שכבר אמר אחר זה: