מ"ג ויקרא יט ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג ויקרא יט · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל וּמִֽמׇּחֳרָ֑ת וְהַנּוֹתָר֙ עַד־י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בְּיוֹמָא דְּיִתְנְכֵיס יִתְאֲכִיל וּבְיוֹמָא דְּבָתְרוֹהִי וּדְיִשְׁתְּאַר עַד יוֹמָא תְּלִיתָאָה בְּנוּרָא יִתּוֹקַד׃
ירושלמי (יונתן):
בְּיוֹמָא דְיִתְנְכֵס יִתְאֲכֵיל וּבְיוֹמָא חוֹרַן וּמַה דְמִשְׁתַּיֵיר עַד יוֹמָא תְּלִיתָאָה בְּנוּרָא יִתּוֹקָד:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביום זבחכם יאכל" - כשתזבחוהו תשחטוהו ע"מ זמן זה שקבעתי לכם כבר

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל – כְּשֶׁתִּזְבְּחוּהוּ, תִּשְׁחֲטוּהוּ עַל מְנָת לְאָכְלוֹ בַּזְּמַן שֶׁקָּבַעְתִּי לָכֶם כְּבָר.

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ביום זבחכם יאכל. מצוה לאכלו ביום ראשון עצמו וממחרת מותר לאכלו גם כן אם נותר מיום ראשון וזהו שלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד הוא לילה האמצעית שבין שני הימים כי הלילה שאחר שני הימים אינו נאכל לפי שהוא נותר וגם אינו נשרף עד הבקר לפי שהשרפה ביום, וזהו שאמר והנותר ממנו עד יום השלישי באש תשרף לא בא להתיר באכילה בלילה אלא שתהיה השרפה ביום.

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)



[א] "וכי תזבחו זבח שלמים לה' לרצונכם תזבחוהו ביום זבחכם יאכל וממחרת" שאין תלמוד לומר!? אלא אם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לזביחה-- אף תחילת זבחכם לא יהיה אלא על מנת לאכול לב' ימים.

<< · מ"ג ויקרא · יט · ו · >>