מ"ג ויקרא ד כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג ויקרא ד · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה ואשם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְו‍ֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־נֶ֧פֶשׁ אַחַ֛ת תֶּחֱטָ֥א בִשְׁגָגָ֖ה מֵעַ֣ם הָאָ֑רֶץ בַּ֠עֲשֹׂתָ֠הּ אַחַ֨ת מִמִּצְוֺ֧ת יְהֹוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִם אֲנָשׁ חַד יְחוּב בְּשָׁלוּ מֵעַמָּא דְּאַרְעָא בְּמִעְבְּדֵיהּ חַד מִפִּקּוֹדַיָּא דַּייָ דְּלָא כָשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וִיחוּב׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין בַּר נַשׁ חַד יֵיחוֹב בְּשָׁלוּ מִן עַמָא דְאַרְעָא בְּמַעֲבְדֵיהּ חַד מִן פִּקוּדַיָא דַיְיָ דְלָא כַשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וְיִתְחַיֵיב:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ. כי זה אפשרי קרוב שאחד מעם הארץ יחטא, ובזה ובענין חטא הנשיא אמר ואשם, שהיא אזהרה על תשובה קודמת לקרבן, ובשניהם ובכל האשמות נתן חלק לכהנים, כי אכילת הכהנים תועיל בהם לכפרת החוטאים:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואם נפש וגו'. אמר ואם בוא"ו להוסיף על ענין ראשון מה שרשם מהדינים בפרשה זו שאין בהם נגדיות להאמור במה שלפניה:

מעם הארץ. דרשו רז"ל (הוריות יא) למעט כהן משיח בשגגתו בלא העלם דבר שלא יביא אפילו שעירה. גם מ"ם של מעם אמרו למעט נשיא בהיכא שאכל חצי זית והוא הדיוט וחצי זית והוא מלך שאינו מביא כשבה. פירוש מתחלה דורש עם הארץ שהוא לאפוקי הגדול ומיוחד שבהם שהוא כהן המשיח ודרשא זו היתה נדרשת הגם שהיה אומר בעם הארץ, ומאומרו מעם חזר וחלק גם חלק מההדיוט, וכגון הדיוט שאכל חצי זית ונתמנה והשלימו שאינו מביא:

בעשותה. לא היה צריך לומר, ודרשו ממנה בתורת כהנים מיעוט ורבוי מיעוט שאם עשה על פי הוראת בית דין פטור, דסלקא דעתך אמינא מה שקבע הכתוב פר הקהל אינו אלא על בית דין שהיו סבה בהוראתם לחטוא אבל העושים כדינם עומדים להביא כשבה או שעירה קא משמע לן דדוקא התולה בעצמו, רבוי שאם תלה בבית דין פירוש שהורו בבית דין ועשה על פיהם אם היה יודע שטעו אינו נפטר מצד הוראתם וחייב בשעירה או כשבה הגם שיביאו בית דין פר החטאת כמשפטו. הרבוי רמוז בתיבת בעשות, והמיעוט בדקדוק בעשותה, משמע בעשות אותה ולא אחרת, ובזה תבין ב' ברייתות בתורת כהנים על נכון:

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק



[א] 'נפש תחטא; אחת תחטא; בעשותה תחטא'-- הרי אלו מיעוטים; העושה על פי עצמו חייב ולא העושה על פי הוראת בית דין.

[ב] כיצד?    הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם -- בין שעשו ועשה עמהם, בין שעשו ועשה אחריהם, בין שלא עשו ועשה -- יכול יהא חייב?    תלמוד לומר 'נפש תחטא; אחת תחטא; בעשותה תחטא' - הרי אלו מיעוטים; העושה על פי עצמו חייב ולא העושה על פי הוראת בית דין.

[ג] ור' שמעון מוסיף: הורו בית דין וידעו שטעו וחזרו בהן -- בין משהביאו כפרתן, בין שלא הביאו כפרתן -- והלך היחיד ועשה על פיהם-- הרי זה פטור.   ור' מאיר מחייב.  ור' אלעזר אומר ספק.  סומכוס אומר תלוי.


"בעשותה"-- התולה בעצמו חייב, התולה בבית דין פטור.

  • כיצד?    הורו בית דין, וידע אחד מהם שטעו או שהיה תלמיד ותיק יושב לפניהם וראוי להוראה כשמעון בן עזאי; והלך ועשה על פיהם. יכול יהא פטור?
  • תלמוד לומר "בעשותה"-- התולה בעצמו חייב.


[ד] אתה אומר לכך נאמרו מעוטים הללו 'נפש תחטא; אחת תחטא; בעשותה תחטא' או אינו אומר אלא יחיד שעשה חייב, שנים שלשה שעשו פטורים?...  תלמוד לומר 'עם הארץ'-- אפילו הם מרובים.

[ה] עדיין אני אומר מיעוט הקהל שעשו - חיייבין, שאין בית דין מביאין עליהם פר; אבל רוב הקהל שעשו יהיו פטורים שכן בית דין מביאין עליהם פר...    תלמוד לומר 'עם הארץ'-- אפילו רובו ואפילו כולו.


[ו] "מעם הארץ"-- פרט לנשיא;    "מעם הארץ"-- פרט למשיח.

  • אם תאמר "כבר יצא משיח לידון בפר! והנשיא בשעיר!" -- שיכול על העלם דבר עם שגגת המעשה - יביא פר, ועל שגגת המעשה יביא כשבה ושעירה!
  • תלמוד לומר "מעם הארץ"-- פרט לנשיא;     "מעם הארץ"-- פרט למשיח.


[ז] "מעם הארץ"-- פרט למומר.   ר' שמעון בן יוסי אומר משום ר' שמעון: מה תלמוד לומר (שם ד, כב) "אשר לא תעשינה בשגגה"?  --היושב לו מידיעתה חייב קרבן על שגגתה; ויצא מומר שאין יושב לו מידיעתה.


[ח] "בעשותה אחת"-- העושה את כולה ולא העושה מקצתה.

  • כיצד?    שנים אוחזים במלגז ולוגזים, בכרכר ושובטים, בקולמוס וכותבים, בקנה והוציאוהו לרשות הרבים - יכול יהיו חייבים?
  • תלמוד לומר "בעשותה אחת"-- העושה את כולה ולא העושה את מקצתה.


[ט] בעיגול של דבלה והוציאוהו לרשות הרבים; בקורה והוציאוהו לרשות הרבים --

  • ר' יהודה אומר אם אין אחד יכול להוציאו והוציאוהו שנים-- חייבים.
  • ר' שמעון אומר אף על פי שאין אחד מהם יכול להוציאו והוציאו שנים-- פטורים.    תלמוד לומר "בעשותה אחת"-- יחיד שעשה חייב, שנים שלשה שעשו פטורים.


[י] 'מצות השם'-- לא מצות המלך; לא מצות בית דין.

("מצות" האמורות בעדה ובמשיח ובנשיא -- הן "מצות" האמורות כאן.)

"מִמִּצְו‍ֹת השם"-- לא כל מצות השם; פרט לשמיעת קול ולביטוי שפתים ולטומאת מקדש וקדשיו.

"אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם"-- מלמד שמביא אשם תלוי.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בעשתה. בגי' אם כולה ולא במקצתה:

<< · מ"ג ויקרא · ד · כז · >>