מ"ג ויקרא ב ח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהֵבֵאתָ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מֵאֵלֶּה לַיהוָה וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֵבֵאתָ֣ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה מֵאֵ֖לֶּה לַיהֹוָ֑ה וְהִקְרִיבָהּ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהִגִּישָׁ֖הּ אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתַיְתֵי יָת מִנְחָתָא דְּתִתְעֲבֵיד מֵאִלֵּין קֳדָם יְיָ וִיקָרְבִנַּהּ לְכָהֲנָא וִיקָרְבִנַּהּ לְמַדְבְּחָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּתְהַנְעֵל יַת מִנְחָתָא דְתִתְעֲבֵד מִן סְמִידָא וּמִשְׁחָא הָאִלֵין לְקָדָם יְיָ וִיקַרְבִינֵהּ גַבְרָא דְמַיְיתִי יָתָהּ לְוַת כַּהֲנָא וְכַהֲנָא יַמְטִינֵיהּ לְמַדְבְּחָא: |
רש"י
"והקריבה" - בעליה אל הכהן
"והגישה" - הכהן
"אל המזבח" - מגישה לקרן דרומית מערבית של מזבח
[כד] והקריבה בעליה אל הכהן. פירוש, הא דכתיב "והבאת" לנוכח "והקריבה" לנסתר, מפני כי "והבאת" קאי על כלל ישראל, שמדבר הכתוב עמהן לנוכח, ו"הקריבה" קאי על בעל המנחה אשר אינו לפנינו, אומר עליו בלשון נסתר:
[כה] והגישה [הכהן] אל המזבח. ולא כמו "והקריבה" דהוא בבעל המנחה, דהא לפני זה כתיב "והקריבה אל הכהן", אם כן מכאן ואילך בכהן הוא מדבר (כ"ה ברא"ם):
[כו] מגיעה אל קרן דרומית מערבית. נתבאר בפרשת צו (להלן ו, ז) אצל "וזאת תורת המנחה":
[כז] היא הקומץ. דכתיב (ר' פסוק ב) "וקמץ משם מלא קמצו והקטיר הכהן את אזכרתה":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהִקְרִיבָהּ – בְּעָלֶיהָ אֶל הַכֹּהֵן.
וְהִגִּישָׁהּ – הַכֹּהֵן.
אֶל הַמִּזְבֵּחַ – מַגִּיעָהּ [ספרים אחרים: מַגִּישָׁהּ] לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית שֶׁל מִזְבֵּחַ (סוטה י"ד ע"ב).
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] אילו אומר 'והבאת אשר יעשה מאלה לה' והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח' יכול אין לטעון הגשה אלא הקומץ בלבד; ומנין לרבות את המנחה? תלמוד לומר (ויקרא ו, ז) 'מנחה'. מנין לרבות את כל המנחות? תלמוד לומר "..את המנחה.."
[ב] יכול אין לטעון הגשה אלא מנחת נדבה; מנחת חובה מנין?
- ודין הוא! נאמר "הבא מנחת נדבה" ו"הבא מנחת חובה": מה מנחת נדבה טעונה הגשה, אף מנחת חוטא-- טעונה (ס"א תטען) הגשה.
- [ג] לא! אם אמרת במנחת נדבה -- שהיא טעונה שמן ולבונה!
- מנחת סוטה תוכיח! שאינה טעונה שמן ולבונה וטעונה הגשה!
- [ד] לא! אם אמרת במנחת סוטה -- שהיא טעונה תנופה, תאמר במנחת חוטא שאינה טעונה תנופה!?
- הרי אתה דן מבנין אב: לא הרי מנחת נדבה (שהיא טעונה שמן ולבונה) כהרי מנחת סוטה (שאינה טעונה שמן ולבונה), ולא הרי מנחת סוטה (שהיא טעונה תנופה) כהרי מנחת נדבה (שאינה טעונה תנופה) -- [ה] הצד השוה שבהן ששוו לקמיצה ושוו להגשה, אף אני אביא מנחת חוטא ששָוְתה להם לקמיצה-- שתשוה להם להגשה!
- [ו] אי, מה להצד השוה שבהם ששוו לבא בעשיר כבעני וטעונות הגשה...
- תלמוד לומר "..המנחה.."-- אחד מנחת נדבה ואחד מנחת חוטא, זו וזו טעונות הגשה.
ר' שמעון אומר "והבאת"-- לרבות מנחת העומר להגשה שנאמר (ויקרא כג, י) "והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן". "והקריבה"-- לרבות מנחת סוטה להגשה שנאמר (במדבר ה, כה) "והקריב אותה אל המזבח".
- [א] הלא דין הוא! מה אם מנחת חוטא --שאינה טעונה תנופה-- טעונה הגשה, מנחת סוטה --שהיא טעונה תנופה-- אינו דין שתטעון הגשה?!
- לא! אם אמרת במנחת חוטא -- שהיא מן החיטים, תאמר במנחת סוטה שאינה מן החטין!
- מנחת העומר תוכיח! שאינה באה מן החיטין וטעונה הגשה!
- [ב] לא! אם אמרת במנחת העומר -- שהיא טעונה שמן ולבונה, תאמר במנחת סוטה שאינה טעונה שמן ולבונה!
- הרי אני דן מבנין אב: לא הרי מנחת חוטא (שהיא מן החטין) כהרי מנחת העומר (שאינה מן החטין), לא הרי מנחת העומר (שהיא טעונה שמן ולבונה) כהרי מנחת חוטא (שאינה טעונה שמן ולבונה) -- [ג] הצד השוה שבהן ששוו לקמיצה ושוו להגשה, אף אני אביא מנחת סוטה ששָוְתה להן לקמיצה-- שתשוה להן להגשה!
- [ד] אי, מה להצד השוה שבהן שלא כשרו לבא קמח אלא סולת וטעונות הגשה -- יצאת מנחת סוטה שכשרה לבא קמח, שלא תטעון הגשה...
- תלמוד לומר "והקריבה"-- לרבות מנחת סוטה להגשה.
[ה] ר' יהודה אומר "והבאת"-- לרבות מנחת סוטה להגשה שנאמר (במדבר ה, טו) "והביא את קרבנה עליה".
- או אינו אומר "והבאת" אלא שיהיה היחיד מתנדב מנחה אחרת חוץ מאלו שבענין... ודין הוא! ציבור מביא מנחת מן החטין חובה ויחיד מביא מנחה מן החטין נדבה: מה ציבור שהוא מביא מנחה מן החטין חובה מביא מנחה מן השעורים חובה, אף יחיד שהוא מביא מנחה מן החטין נדבה-- יביא מנחה מן השעורים נדבה!
- תלמוד לומר 'אלה'-- אין לך אלא אלה בלבד.
- או אינו אומר 'אלה' אלא האומר "הרי עלי מנחה" יביא חמשתן?...
- תלמוד לומר "מאלה"-- יש מביא אחת מהן ויש מביא חמשתן.
[ו] ר' שמעון אומר 'מנחה'-- לרבות את כל המנחות להגשה. יכול אף שתי לחם ולחם הפנים? תלמוד לומר "מאלה".
- מה ראית לרבות את כל המנחות ולהוציא שתי לחם ולחם הפנים?
- אחר שריבה הכתוב, מיעט! מה אלו מיוחדות שיש מהן לאשים [אף כל שיש מהן לאשים]-- יצאו שתי לחם ולחם הפנים שאין מהם לאשים.
[ז] והלא מנחת נסכים כולה לאשים, יכול תטעון הגשה? תלמוד לומר "והקריבה".
- מה ראית לרבות כל המנחות ולהוציא מנחת נסכים?
- אחר שריבה הכתוב, מיעט! מה אלו מיוחדות שהן באות בגלל עצמן -- יצאה מנחת נסכים שאין באה בגלל עצמה.
[ח] והלא מנחת כהנים ומנחת כהן משיח באות בגלל עצמן! יכול יטענו הגשה? תלמוד לומר "והגישה".
- מה ראית לרבות את כל המנחות ולהוציא מנחת כהנים ומנחת כהן משיח?
- אחר שריבה הכתוב, מיעט! מה אלו מיוחדות שיש מהם לאשים ובאות בגלל עצמם ויש מהן לכהנים -- יצאו שתי לחם ולחם הפנים שאין מהם לאשים; יצתה מנחת נסכים שאינה באה בגלל עצמה; יצאו מנחת כהנים ומנחת כהן משיח שאין מהם לכהנים.