מ"ג דברי הימים א ד כב
<< · מ"ג דברי הימים א · ד · כב · >>
כתיב:
ויוקים ואנשי כזבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב וישבי לחם והדברים עתיקים.
מנוקד:
וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב וְיָשֻׁבִי לָחֶם וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים.
עם טעמים:
וְיוֹקִ֞ים וְאַנְשֵׁ֣י כֹזֵבָ֗א וְיוֹאָ֧שׁ וְשָׂרָ֛ף אֲשֶׁר־בָּעֲל֥וּ לְמוֹאָ֖ב וְיָשֻׁ֣בִי לָ֑חֶם וְהַדְּבָרִ֖ים עַתִּיקִֽים׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"ויואש ושרף" - רבותינו אומרים זה מחלון וכליון
"והדברים עתיקים" - פתרון אל תאמר לפי שהתחלתי לייחס מאנשי דורינו שכולם היו אחרי כן אלא כולן שנאמרו בפסוק זה (העתיקים) הראשונים שהיו בימי קדמונים
"אשר בעלו למואב" - שלקחו נשים מואביותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בעלו" - ענין אדון כמו אם בעליו עמו (שמות כ"ב)
"עתיקים" - ענין יושן כמו ועתיק יומין (דניאל ז')
מצודת דוד
"אשר בעלו למואב" - אשר נלחמו עם מואב והיו אדונים להם
"וישבי לחם" - כן שם איש
"והדברים עתיקים" - כלומר אף כי התחלתי להזיר מדבר מלחמה ונצחון ואין הדבר ידוע הנה אל תתמהו על זה כי הדברים האלה המה מיושנים ועבר זמן רב ונשכח מן הבריות
<< · מ"ג דברי הימים א · ד · כב · >>