מ"ג דברים כד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



<< · מ"ג דברים כד · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּשְׂנֵאָהּ֮ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲרוֹן֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּית֑וֹ א֣וֹ כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲר֔וֹן אֲשֶׁר־לְקָחָ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיִשְׂנֵינַהּ גּוּבְרָא בָּתְרָאָה וְיִכְתּוֹב לַהּ גֶּט פִּטּוּרִין וְיִתֵּין בִּידַהּ וְיִפְטְרִנַּהּ מִבֵּיתֵיהּ אוֹ אֲרֵי יְמוּת גּוּבְרָא בָּתְרָאָה דְּנַסְבַּהּ לֵיהּ לְאִתּוּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאַכְרִיזוּ עֲלָהּ מִן שְׁמַיָא דְיַסְנִינָהּ גַּבְרָא בַּתְרָאָה וְיִכְתּוֹב לָהּ סֵפֶר תִּירוּכִין וְיִתֵּן בִּרְשׁוּתָהּ וִיטַיֵּיל לָהּ מִבַּיְיתֵיהּ אוֹ אַכְרִיזוּ עֲלוֹי וְיֵמוּת גַּבְרָא בַּתְרָאָה דְנַסְבָהּ לֵיהּ לְאִנְתּוּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושנאה האיש האחרון" - הכתוב מבשרו שסופו לשנאותה ואם לאו קוברתו שנא' או כי ימות

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן – הַכָּתוּב מְבַשְּׂרוֹ שֶסּוֹפוֹ לִשְׂנֹאתָהּ (ספרי ער). וְאִם לָאו – קוֹבַרְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹ כִי יָמוּת (ספרי שם; גיטין צ' ע"ב).

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קלה.

ושנאה האיש האחרון . הכתוב מבשר שעתיד לשנאותה.

או כי ימות האיש האחרון . הכתוב מבשר שעתידה לקוברו.

(אין לי אלא גרושה, אלמנה מנין? ת"ל או כי ימות האיש האחרון . אם סופנו לרבות אלמנה, מה ת"ל " גרושה "? אלמנה מותרת ליבם, גרושה אסורה ליבם). [אם נאמר " גרושה ", למה נאמר אלמנה? גרושה אסורה ליבם, אלמנה מותרת ליבם].

יכול אף שקלקלה (על בעלה) לאחר שנתגרשה, תהא אסורה לחזור לו? ת"ל וכתב לה … ויצאה . היוצאה בגט תהא אסורה לחזור לו, ולא שקלקלה (על בעלה) תהיה אסורה לחזור לו.

קלו.

ומנין לנותן גט ליבמתו שאסורה לחזור לו? ת"ל לא יוכל בעלה הראשון . ומנין לאשה שהלך בעלה למדינת הים, ואמרו לה "הרי מת בעליך", וניסת; ואח"כ בא בעלה - (תצא מזה ומזה, וצריכה גט מזה ומזה) [שצריכה גט מזה ומזה, שתצא מזה ומזה]? תלמוד לומר לא יוכל בעלה הראשון ( אשר שלחה ) לשוב לקחתה להיות לו לאשה .

אחרי אשר הטמאה ( אשר שלחה ). אין לי אלא מן הנשואים לנשואים (לארוסים מן האירוסים); מן האירוסים לנשואים, ומן הנשואים לאירוסים, [לאירוסין מן האירוסין,] מנין? ת"ל לא יוכל בעלה ( הראשון לקחתה . לא יוכל הראשון לקחתה . את אשר שילח.) [ לקחתה . הראשון לקחתה. אשר שלחה לקחתה . לשוב לקחתה].

ר' יוסי בן כיפר אומר משום רבי אלעזר בן עזריה, מן האירוסין מותרת, מן הנשואין אסורה; שנאמר אחרי אשר הוטמאה . וחכ"א, בין מן האירוסים ובין מן הנשואים אסורה. א"כ למה נאמר אחרי אשר הוטמאה ? לרבות סוטה שנסתרה.

[ כי תועבה היא לפני ה' ]. וכן הוא אומר, לאמר, הן ישלח איש את אשתו, והלכה מאתו וגו' .

כי תועבה היא . ר' יהודה אומר, היא תועבה ואין הולד תועבה.

ולא תחטיא את הארץ . להזהיר ב"ד על כך.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

או כי ימות האיש האחרון. ולא אמר השני לומר שהוא אחרון שאם נשאת לשני ומת לא תנשא עוד דבתרי זימני הוי חזקה:

<< · מ"ג דברים · כד · ג · >>