מ"ג דברים כא כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים כא · כג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא תְבִית נְבִילְתֵיהּ עַל צְלִיבָא אֲרֵי מִקְבָּר תִּקְבְּרִנֵּיהּ בְּיוֹמָא הַהוּא אֲרֵי עַל דְּחָב קֳדָם יְיָ אִצְטְלִיב וְלָא תְסַאֵיב יָת אַרְעָךְ דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ אַחְסָנָא׃
ירושלמי (יונתן):
לָא תָבִית נִבְלַת גּוּשְׁמֵיהּ עַל קֵיסָא אֲרוּם מִקְבַּר תִּקְבְּרוּנֵיהּ בְּיוֹמָא הַהוּא אֲרוּם קִילוּתָא קֳדָם אֱלָהָא לְמִצְלוֹב גְּבַר אֱלָהֵן חוֹבוֹי גָרְמוּ לֵיהּ וּמִן בִּגְלַל דִּבְדִיוּקְנָא דַיְיָ אִתְעֲבֵד תְּקַבְּרוּנֵיהּ עִם מִטְמוֹעַ שִׁמְשָׁא דְּלָא יְקִילִין בִּרְיָיתָא בֵּיהּ וְלָא תְטוּפוּן בִּנְבֵילְתְּהוֹן דְּחַיָּיבָא יַת אַרְעֲכוֹן דַּיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהִיב לְכוֹן אַחֲסָנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"כי קללת אלהים תלוי" - זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו, וישראל הם בניו.

משל לשני אחים תאומים שהיו דומין זה לזה, אחד נעשה מלך ואחד נתפס ללסטיות ונתלה. כל הרואה אותו אומר "המלך תלוי".

כל קללה שבמקרא לשון הקל וזלזול, כמו (מלכים א ב ח): "והוא קללני קללה נמרצת".

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"כי קללת אלהים תלוי" - על דרך הפשט, כי אלהים פועל, והקללה תבוא אל מקום קרוב מהתלוי, ויש לו סוד מודבק בנפש, על כן "לא תטמא את אדמתך".

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ראו פסוק כב.

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

מ.

מנין למלין את מתו, שעובר בלא תעשה? תלמוד לומר "לא תלין נבלתו על העץ".

הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכים, יכול יהיה עובר עליו? תלמוד לומר "על העץ". מה עץ מיוחד, שהוא ניוול לו, אף כל שהוא ניוול לו.

"לא תלין נבלתו על העץ" - מצות לא תעשה, "כי קבור תקברנו" - מצות עשה. כיצד עושים לו? ממתינים לו עד שחשכה, ותולין לו, ומתירין אותו. ואם (לאו) [לן], עובר בלא תעשה, שנאמר "לא תלין נבלתו גו'".

כלומר, מפני מה זה תלוי? מפני שקלל את השם, ונמצא [שם שמים] מתחלל!

האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה.

רבי יהודה אומר, אחד האיש ואחד האשה. אלא שהאיש, תולין אותו ופניו כלפי העם, ואחוריו כלפי העץ; והאשה, פניה כלפי העץ, ואחוריה כלפי העם. האיש מכסים אותו פרק אחד מלפניו, והאשה שני פרקים - אחד מלפניה ואחד מאחריה, מפני שכולה ערוה.

מא.

"ולא תטמא את אדמתך" - ונמצא שם שמים מתחלל.

"אשר ה' א-להיך נותן לך" - להזהיר בית דין על כך.

<< · מ"ג דברים · כא · כג · >>