מ"ג דברים כא ה
כתיב:
ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע.
מנוקד:
וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם יְהֹוָה וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כׇּל רִיב וְכׇל נָגַע.
עם טעמים:
וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֮ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כׇּל־רִ֥יב וְכׇל־נָֽגַע׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִתְקָרְבוּן כָּהֲנַיָּא בְּנֵי לֵוִי אֲרֵי בְהוֹן אִתְרְעִי יְיָ אֱלָהָךְ לְשַׁמָּשׁוּתֵיהּ וּלְבָרָכָא בִּשְׁמָא דַּייָ וְעַל מֵימַרְהוֹן יְהֵי כָּל דִּין וְכָל מַכְתָּשׁ סְגִירוּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיקַרְבוּן כַּהֲנַיָא בְּנֵי לֵוִי אֲרוּם בְּהוֹן אִתְרְעֵי מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן לְשַׁמָשׁוּתֵיהּ וּלְבָרָכָא יַת יִשְרָאֵל בִּשְׁמֵיהּ וְעַל מֵימַר פּוּמְהוֹן יְהִי מִתְדָן כָּל דִּין וְכָל מַכְתַּשׁ צוֹרְעָא לְמִסְגוֹר וּלְמַחְלוֹט: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ונגשו הכהנים בני לוי . מכלל שנאמר (דברים יח) ( ושרת בשם ה' א-להיו ) [ לשרתו ], אין לי אלא תמימים. בעלי מומים מנין? ת"ל בני לוי .
כי בם בחר ה' א-להיך . מגיד שברכת כהנים כשרה בבעלי מומים.
לשרתו ולברך בשם ה' . מקיש ברכה לשירות, מה שירות בעמידה אף ברכה בעמידה.
קמה.
ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע . (סנהדרין לד וש"נ) מקיש ריבים לנגעים [ונגעים לריבים], מה (ריבים) [נגעים] ביום, אף (נגעים) [ריבים] ביום. מה ריבים שלא בקרובים, אף נגעים שלא בקרובים.
אי מה ריבים בשלשה, אף נגעים בשלשה? ודין הוא אם ממונו בג' (=בשלשה דיינים) , גופו אינו דין שיהא בג'! ת"ל (ויקרא כז) או אל אחד מבניו הכהנים, ללמדך שכהן אחד רואה את הנגעים.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קמד.
ונגשו הכהנים בני לוי . כבר בארתי ( ויקרא לח ), שיש הבדל בין כשאמר בני אהרן הכהנים, שאז ממעט בעל מום; וכשאמר הכהנים בני אהרן, מרבה בעל מום. וה"ה שיש הבדל זה, בין אם היה אומר בני לוי הכהנים, שאז היה ממעט בעל מום; לא כן כשאמר הכהנים בני לוי , מרבה בעל מום, עי"ש הטעם.
וצריך לזה, מפני שכתוב כי שם בחר ה' לשרתו ; ומשמע רק כהנים המוכנים לעבודה, לכן אמר הכהנים בני לוי .
וידעינן שמ"ש " לשרתו " היינו ברכת כהנים, שלשירות זה כשר בעל מום. והיה די שיאמר " כי בם בחר לברך בשם ה' "! והוסיף " לשרתו ", ללמד שברכת כהנים דינה כשירות, שצריך עמידה.
קמה.
ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע . מאמר זה נשנה בספרא תזריע מג , ושם בארתי.