מ"ג דברים כא ה
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם יְהוָה וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֮ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כׇּל־רִ֥יב וְכׇל־נָֽגַע׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִתְקָרְבוּן כָּהֲנַיָּא בְּנֵי לֵוִי אֲרֵי בְהוֹן אִתְרְעִי יְיָ אֱלָהָךְ לְשַׁמָּשׁוּתֵיהּ וּלְבָרָכָא בִּשְׁמָא דַּייָ וְעַל מֵימַרְהוֹן יְהֵי כָּל דִּין וְכָל מַכְתָּשׁ סְגִירוּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיקַרְבוּן כַּהֲנַיָא בְּנֵי לֵוִי אֲרוּם בְּהוֹן אִתְרְעֵי מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן לְשַׁמָשׁוּתֵיהּ וּלְבָרָכָא יַת יִשְרָאֵל בִּשְׁמֵיהּ וְעַל מֵימַר פּוּמְהוֹן יְהִי מִתְדָן כָּל דִּין וְכָל מַכְתַּשׁ צוֹרְעָא לְמִסְגוֹר וּלְמַחְלוֹט: |
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ונגשו הכהנים בני לוי . מכלל שנאמר (דברים יח) ( ושרת בשם ה' א-להיו ) [ לשרתו ], אין לי אלא תמימים. בעלי מומים מנין? ת"ל בני לוי .
כי בם בחר ה' א-להיך . מגיד שברכת כהנים כשרה בבעלי מומים.
לשרתו ולברך בשם ה' . מקיש ברכה לשירות, מה שירות בעמידה אף ברכה בעמידה.
קמה.
ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע . (סנהדרין לד וש"נ) מקיש ריבים לנגעים [ונגעים לריבים], מה (ריבים) [נגעים] ביום, אף (נגעים) [ריבים] ביום. מה ריבים שלא בקרובים, אף נגעים שלא בקרובים.
אי מה ריבים בשלשה, אף נגעים בשלשה? ודין הוא אם ממונו בג' (=בשלשה דיינים) , גופו אינו דין שיהא בג'! ת"ל (ויקרא כז) או אל אחד מבניו הכהנים, ללמדך שכהן אחד רואה את הנגעים.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קמד.
ונגשו הכהנים בני לוי . כבר בארתי ( ויקרא לח ), שיש הבדל בין כשאמר בני אהרן הכהנים, שאז ממעט בעל מום; וכשאמר הכהנים בני אהרן, מרבה בעל מום. וה"ה שיש הבדל זה, בין אם היה אומר בני לוי הכהנים, שאז היה ממעט בעל מום; לא כן כשאמר הכהנים בני לוי , מרבה בעל מום, עי"ש הטעם.
וצריך לזה, מפני שכתוב כי שם בחר ה' לשרתו ; ומשמע רק כהנים המוכנים לעבודה, לכן אמר הכהנים בני לוי .
וידעינן שמ"ש " לשרתו " היינו ברכת כהנים, שלשירות זה כשר בעל מום. והיה די שיאמר " כי בם בחר לברך בשם ה' "! והוסיף " לשרתו ", ללמד שברכת כהנים דינה כשירות, שצריך עמידה.
קמה.
ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע . מאמר זה נשנה בספרא תזריע מג , ושם בארתי.