מ"ג דברים יד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


מקראות גדולות דברים


מ"ג דברים יד · א · >>

מקרא

כתיב: בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת

מנוקד: בָּנִים אַתֶּם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת.

עם טעמים: בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא־תָשִׂ֧ימוּ קׇרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת׃

תרגום

אונקלוס:
בְּנִין אַתּוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן לָא תִתְהָמְמוּן וְלָא תְּשַׁוּוֹן מְרַט בֵּין עֵינֵיכוֹן עַל מִית׃

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"לא תתגודדו" - לא תתנו גדידה ושרט בבשרכם על מת כדרך שהאמוריים עושין לפי שאתם בניו של מקום ואתם ראוין להיות נאים ולא גדודים ומקורחים

"בין עיניכם" - אצל הפדחת ובמקום אחר הוא אומר (ויקרא כא) לא יקרחו קרחה בראשם לעשות כל הראש כבין העינים

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בנים אתם לה' אלהיכם" - גם זו מצוה מבוארת שאמר בתורה (ויקרא כא ה) בכהנים לא יקרחו קרחה בראשם ובבשרם לא ישרטו שרטת ועתה יבאר כי לא בעבור מעלת הכהנים בלבד שהזכיר שם שהם קדושים לאלהיהם צוה בהם זה אבל כל העדה כלם קדושים וכלכם בנים לה' אלהיכם כמו הכהנים אם כן השמרו גם אתם במצוה הזאת כמותם ועל דעת רבותינו בשניהם אינה אלא על המת ויתכן שהיתה המצוה הראשונה בכהנים לאמר שאם היה הכהן מקורח ומגודד איננו ראוי לעבודה כמו שאמר (שם פסוק ו) ולא יחללו שם אלהיהם והנה עבודתם מחוללת וכאן ביאר כי המצוה גם לישראל והוצרכו לשתיהם ורש"י כתב לפי שאתם בניו של מקום אתם ראויים להיות נאים ולא גדודים ומקורחים ואיננו נכון שאם כן תהיה המצוה גם שלא על המת ור"א אמר אחר שתדעו שאתם בנים לה' והוא אוהב אתכם יותר מן האב לבנו לא תתגודדו על כל מה שיעשה כי כל מה שיעשה לטוב הוא ואם לא תבינוהו כאשר לא יבינו הבנים הקטנים מעשה אביהם רק יסמכו עליו כי עם קדוש אתה ואינך כשאר כל הגוים על כן לא תעשה כמעשיהם ולפי דעתי כי טעם "עם קדוש" הבטחה בקיום הנפשות לפניו יתברך יאמר אחרי שאתה עם קדוש וסגלת ה' ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח אין ראוי לכם להתגודד ולהקרח על נפש ואפילו ימות בנוער ולא יאסור הכתוב הבכי כי הטבע יתעורר לבכות בפירוד האוהבים ונדודם אף בחיים ומכאן סמך לרבותינו (מו"ק כז) באסרם להתאבל על נפש יותר מדאי

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

בנים אתם לה' א-להיכם. (קדושין לו) ר' יהודה אומר, אם נוהגים אתם כבנים הרי אתם בנים, ואם לאו אין אתם בנים. ר' מאיר אומר, בין כך ובין כך בנים אתם לה' א-להיכם, וכן הוא אומר: והיה מספר בני ישראל כחול הים, [והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם, יאמר להם בני אל חי].

לא תתגודדו. (יבמות יג) לא תעשו אגודות [אגודות], אלא היו כלכם אגודה אחת. וכן הוא אומר (עמוס ט): ואגודתו על ארץ יסדה.

ד"א לא תתגודדו. לא תתגודדו כדרך שאחרים מתגודדין, שנאמר (מ"א יח) ויתגודדו (בחרבות) כמשפטם [בחרבות].

ולא תשימו קרחה. (מכות כ) יכול לא יהיו חייבים אלא [על] בין העינים בלבד? מנין לרבות את כל הראש? ת"ל (ויקרא כא) בראשם, לרבות את כל הראש.

[ומנין שחייב על כל קרחה וקרחה? ת"ל לא יקרחו קרחה].

יכול הכהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתירות, חייבים על כל קרחה וקרחה, וחייבים על הראש כבין העינים; אבל ישראל שלא ריבה בהם הכתוב מצות יתירות - לא יהיו חייבים אלא אחת, ולא יהיו חייבים אלא [על] בין העינים בלבד? ת"ל "קרחה" "קרחה" לגזירה שוה - מה קרחה האמורה בכהנים חייבים על כל קרחה וקרחה, וחייבים על הראש כבין העינים; אף קרחה האמורה בישראל - חייבין על כל קרחה וקרחה, וחייבין על כל הראש כבין העינים. [ו]מה קרחה האמורה בישראל, אין חייבים אלא על המת בלבד; אף קרחה האמורה בכהנים, אין חייבים אלא על המת.