מ"ג דברים יב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים יב · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי לֹא בָּאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֥י לֹא־בָאתֶ֖ם עַד־עָ֑תָּה אֶל־הַמְּנוּחָה֙ וְאֶל־הַֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי לָא אֲתֵיתוֹן עַד כְּעַן לְבֵית נְיָחָא וּלְאַחְסָנְתָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם לָא אָתֵיתוּן עַד כְּדוֹן לְבֵי מוּקְדְּשָׁא דְהוּא בֵּית נְיָיחָא וּלְאַחְסָנַת אַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהֵיב לְכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי לא באתם" - (ספרי) כל אותם י"ד שנה

"עד עתה" - כמו עדיין

"אל המנוחה" - (זבחים קיט) זו שילה

"הנחלה" - זו ירושלים

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

כי לא באתם עד הנה. (זבחים קיט וש"נ) ליתן היתר (=סיבת ההיתר) בבמה.

אל המנוחה ואל הנחלה. נחלה - זו שילה, מנוחה - זו ירושלים, שנאמר (תהלים קלב) זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה, דברי ר' שמעון. ר' יהודה אומר, חילוף הדברים.

<< · מ"ג דברים · יב · ט · >>