לדלג לתוכן

מ"ג דברים ד כא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · ד · כא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהוה התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיהוָה הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיהֹוָ֥ה הִתְאַנַּף־בִּ֖י עַל־דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֗ע לְבִלְתִּ֤י עׇבְרִי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וּלְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּמִן קֳדָם יְיָ הֲוָה רְגַז עֲלַי עַל פִּתְגָמֵיכוֹן וְקַיֵּים בְּדִיל דְּלָא לְמִעְבְּרִי יָת יַרְדְּנָא וּבְדִיל דְּלָא לְמֵיעַל לְאַרְעָא טָבְתָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ אַחְסָנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּמִן קֳדָם יְיָ הֲוָה רְגַז עָלַי עַל פִּתְגָמֵיכוֹן דְּאִתְרַעַמְתּוּן עַל מַיָא וְקַיֵּים דְּלָא אֲעִיבַר יַת יוֹרְדְּנָא וּדְלָא אֵיעוּל לְאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהֵיב לְכוֹן אַחֲסָנָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"התאנף" - נתמלא רוגז

"על דבריכם" - על אודותיכם על עסקיכם 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הִתְאַנַּף – נִתְמַלֵּא רֹגֶז.
עַל דִּבְרֵיכֶם – עַל אוֹדוֹתֵיכֶם, עַל עִסְקֵיכֶם.

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וטעם וה' התאנף בי על דבריכם" - שהחזיר במקום הזה כלומר אותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם המצות לעשותכם אותם בארץ אשר אתם עוברים שמה ועתה קחו מפי תורה כי אנכי מת בארץ הזאת ולא אוכל ללמדם אתכם בארץ ואל תשכחו שם מה שלמדתי אתכם ולא מה שראיתם בסיני ועל דרך האמת יאמר השמרו מאד לנפשותיכם פן תשחיתון כי השם התאנף בי מדאגה מדבר זה פן תשכחו אתם ברית השם אלהיכם באש האוכלת בראש ההר ותעשו תמונת כל וזה טעם אשר צוך ה' אלהיך וכבר נרמז זה בסדר חקת התורה ורש"י כתב אשר צוך ה' אלהיך שלא תעשה והוא פשוטו של מקרא והמשכיל יבין הפסוקים האלה על אמתתם וטעם כי ה' אלהיך אש אכלה הוא כאשר ראיתם בראש ההר והכוונה שהוא מדת הדין המקנא בע"ז ומן הכתוב הזה תבין בכל הנזכר במשנה תורה תמיד "ה' אלהיך"

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

" וה' התאנף בי", הנה אמרו חז"ל שאם היה משה נכנס לארץ היה מבטל יצרא דע"ז כמו שבטלוהו אנשי כנה"ג בימי עזרא, וז"ש לבאר להם מדוע הוא כופל ומשנה להזהיר אותם על ע"ז אמר שזה מפני שה' התאנף בי וישבע לבלתי עברי את הירדן שהוא בשיעבור עם העם ביחד שבאו לא"י דרך הירדן ולבלתי בא אל הארץ ר"ל אף אם ירצה לכנס לה מצד אחר שלא דרך הירדן למשל דרך ארץ פלשתים שאז יבא בפ"ע שלא עם העם.

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וה' התאנף וגו' לבלתי וגו' ולבלתי וגו'. חזר לומר עוד מאמר זה ולא הספיק מה שאמר בפרשת דברים דכתיב (א' ל"ז) גם בי התאנף וגו', גם כפל לו' לבלתי ב' פעמים, לומר גזירה אחרת שנגזרה עליו מלבד שימות במדבר עוד גזר עליו שלא יעלו עצמותיו להקבר בארץ כדרך שעשה הוא לעצמות יוסף וכדרך שעשו כל ישראל לשאר השבטים (ירושלמי סוטה פ"א ה"י), והוא אומרו לבלתי עברי פירוש בחיים ולבלתי בא פירוש לאחר מיתה אל הארץ הטובה, והוא מה שאמר עוד בסמוך אנכי מת וגו' אינני עובר את הירדן פירוש בין קודם מיתה בין לאחר מיתה, וגמר אומר כנגד ישראל אתם עוברים ולא לאחר מיתה לבד אלא אפילו בחיים והוא אומרו וירשתם וגו', ודיבר בדרך לא זו אף זו. ואומרו על דבריכם כאומרם ז"ל (דב"ר ב') משל למי שנאבדו לו מעות ופיזר ביניהם דינר זהב וכו', כמו כן עת שיעמוד משה יעמדו עמו כל דור המדבר הוא הוציאם ממצרים הוא יוציאם מהמדבר ויביאם לעולם הבא לעתיד לבא עם הצדיקים ע"כ, והוא אומרו על דבריכם שזולת טעם סיבתם להביאם לעולם הבא לא היה נשבע לבל יכנסו עצמותיו של משה לארץ הטובה:

<< · מ"ג דברים · ד · כא · >>