מ"ג בראשית מט יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מט · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
יִשָּׂשכָר עַתִּיר בְּנִכְסִין אַחְסָנְתֵיהּ בֵּין תְּחוּמַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
יִשָשׁכָר חֲמִיר בְּאוֹרַיְיתָא וְשֵׁבֶט תַּקִיף יְדַע כַּווֹנֵי בְּזִימְנַיָא וְהוּא מַרְבַּע בֵּינֵי תְּחוּמֵי אָחוֹי:
ירושלמי (קטעים):
יִשָשׁכָר שִׁבְטָא תַּקִיף וּתְחוּמֵיהּ יֶהֱוֵי מְמַצַע בֵּינֵי תְּרֵין תְּחוּמַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יששכר חמור גרם" - חמור בעל עצמות סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משא כבד

"רבץ בין המשפתים" - כחמור המהלך ביום ובלילה ואין לו לינה בבית וכשהוא רוצה לנוח רובץ בין התחומין בתחומי העיירות שהוליך שם פרקמטיא

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

חמֹר גרם — דימהו לחמור שיש לו עצם עבה. והנה חמור סמוך, על כן רובץ.

בין המשפתים — בין המערכות. ויתכן היותו מגזרת "ה' תשפות שלום לנו" (ישעיהו כו, יב):

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים". כחמור זה שהוא ומשאו קשורים יחד לא יתפרדו, כך קנין התורה דבק ואינו נפרד ממנו. ולא כמו קנינו של זבולון שמצד שהוא וביתו וקנינו נפרדים ע"כ הוא בעל תנועה תמיד, או לביתו או לקנינו כי על הרוב הם חוץ ממנו, אבל יששכר תמיד משאו משא דבר ה', והוא רובץ בין המשפתים היינו בין שני גבולים. כי כל הצלחות של הגוף יסובבוהו כמ"ש (משלי ג.טז) אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד. ובכל מקום שהוא הולך או עומד תמיד הוא בין שני גבולים, כי הם גדלים עמו והולכים לרגלם, מה שאין כן בהולך בסתם בסחורה שאין שני גבולים אלו דבוקים בו, כי לפעמים הוא הולך במקום סכנה וזה מתנגד לאריכות ימיו וענה בדרך כחו, ולפעמים יתרחק מעושרו כי לא ירד אחריו כבודו, וא"כ על רוב אינו בין המשפתים, אבל העוסק בתורה ורובץ תחת משא דבר ה', תמיד הוא בין המשפתים כאמור.

וירא מנוחה כי טוב. כי אין קנין התורה תלוי בתנועה כמו קנין הממון, כי על הרוב ממרחק יביא לחמו, אבל קנין התורה תלוי בעמל הנפש ומנוחת הגוף, כי מטעם זה נתנה התורה בשבת יום מנוחה, ואת הארץ כי נעמה. כי א"י אוירא דמחכים הוא, ויט שכמו לסבול עול תורה. ואע"פ שקנין התורה קודם במעלה לקנין סתם סחורה כי טוב סחרה מכל סחורה, מ"מ הקדים את זבולון ליששכר כ"א אין קמח אין תורה, ואם לא יאכל וישתה איך יהיו אבריו חזקים אף בריאים לטרוח בתורת ה', ע"כ הקדים את זבולון אשר ממרחק יביא לחמו כדי שיוכל יששכר להיות יושב אוהלים, וגם יששכר נותן מחלקו בתורה אל זבולון שמעלה לו מס עובד עבודה ממש וזש"ה ויהי למס עובד.