מ"ג בראשית ל כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית ל · כח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּאמַ֑ר נׇקְבָ֧ה שְׂכָרְךָ֛ עָלַ֖י וְאֶתֵּֽנָה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר פָּרֵישׁ אַגְרָךְ עֲלַי וְאֶתֵּין׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר קְטַע אִיגְרָךְ עָלַי וְאֶתֵּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נקבה שכרך" - כתרגומו פריש אגרך

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

נָקְבה — לשון ציווי, במשקל "זכרה לי אלהי לטובה" (נחמיה ה, יט). ופירושו "פָּרֵש", וכן: "אשר פי ה' יקבנו" (ישעיהו סב, ב). ודגשות הקו"ף, להתבלע הנו"ן בו, כמו: "אשר ידבנו לבו" (שמות כה, ב):

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(כח – לא)    למה אמר שנית ויאמר, תחלה אמר נקבה שכרך, ואח"כ אמר לשון מה אתן לך, ולמה לא אמר יעקב תיכף את השכר שמבקש, וא"ל אתה ידעת את אשר עבדתיך וכו' שכ"ז דברים מיותרים, ומ"ש לא תתן לי מאומה משמע שאינו מבקש כלום, ובקש הרבה:

(כח) "ויאמר". עוד אמירה שניה, להכחיש הנחת יעקב ויסודו, שמה שאתה אומר שבנותי נתנו לך בשכר עבודה והם כקנין כספך, הוא שקר, כי בנותי נתתי לך בחנם, כמ"ש לבן טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר, שאמר בפירוש נותן אותם בחנם כמש"פ שם, ומה שעבדת אותי י"ד שנה מגיע לך ע"ז שכר ותשלומין, "ונקבה שכרך עלי", כמה מגיע בעד ארבע עשרה שני העבודה, ואתנה, וא"כ שבנותי אינם כקנין כסף אצלך אין לך רשות להוציאם למדינה אחרת:  

<< · מ"ג בראשית · ל · כח · >>