מ"ג בראשית לז לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית לז · לג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּכִּירָ֤הּ וַיֹּ֙אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יוֹסֵֽף׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִשְׁתְּמוֹדְעַהּ וַאֲמַר כִּתּוּנָא דִּבְרִי חַיְתָא בִּשְׁתָּא אֲכַלְתֵּיהּ מִקְטָל קְטִיל יוֹסֵף׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִשְתְּמוֹדְעָהּ וַאֲמַר פַּרְגוֹד דִבְרִי הִיא לָא חֵיוַת בָּרָא אֲכַלְתֵּיהּ וְלָא עַל יַד בְּנֵי נְשָׁא אִתְקְטֵיל אֶלָא חָמִי אֲנָא בְּרוּחַ קוּדְשָׁא דְאִיתָּא בִּישְׁתָּא קַיְימָא לְקִבְלֵיהּ:
ירושלמי (קטעים):
וַחֲכַם יָתָהּ וַאֲמַר פַּרְגוֹד דִבְרִי הִיא לָא חֵיוַת בָּרָא אֲכָלַת יָתֵיהּ וְלָא מִתְקְטָל בְּרִי יוֹסֵף בְּרַם חָמֵי אֲנָא בְּרוּחַ בֵּית קוּדְשָׁא הֵיךְ אִיתָא בִּישָׁא קַיְימָא לְקִיבְלֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר כתנת בני" - היא זו

"חיה רעה אכלתהו" - נתנצה בו רוח הקדש (ב"ר) סופו שתתגרה בו אשת פוטיפר ולמה לא גלה לו הקב"ה לפי שהחרימו וקללו את כל מי שיגלה ושתפו להקב"ה עמהם (תנחומא) אבל יצחק היה יודע שהוא חי אמר היאך אגלה והקב"ה אינו רוצה לגלות לו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

טרף טֹרָף — פועל שלא נזכר שם פועלו. ובא כן בעבור הרי"ש שלא ידגש, וכן: "מורק ושוטף" (ויקרא ו, כא):

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(לג) "חיה רעה אכלתהו." הם שתי פליאות. א] איך "חיה רעה אכלתהו", שגם אם נענש ע"י חטא לא היה ראוי שתאכלהו, כמו הנביא שנשלח לבית אל שנגזר עליו שימות ע"י אריה לא נגע האריה לאכלו. ב] למה "טרף טרף יוסף" ואין חיה רעה מושלת באדם עד שנדמה לה כבהמה, וגם שתמה אם נשאר כתנת הפסים שלמעלה איה הכתנת שלמטה וכי "כתנת בני אכלתהו חיה רעה," והיה ראוי שישאר גם הכתנת התחתון, ואמר טרף טרף ע"י בעלי בחירה כמו שפרשו חז"ל, וע"כ לא רצה לקבל תנחומים:


 

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חיה רעה אכלתהו". רמז לכלל השבטים שנמשלו לחיות אריה, ואילה, ונחש, והכתוב כללם ואומר (יחזקאל יט.ב) מה אמך לביאה בין האריות. ד"א חיה רעה זו הדבה שהביא איך שאחיו אכלו אבר מן החי, זו הדבה רעה הרמוזה בחיה היא אכלתהו, כי רצו להראות שאין הדבר כן, אלא וישחטו שעיר עזים וכל זה מרוח הקודש שנצנצה בו, כי גם לפירש"י שפירש חיה רעה על אשת פוטיפר, רוח ה' דבר בו, והנה עדיין ענין אשת פוטיפר לא היה ואיך יאמר אכלתהו לשון עבר, ועוד מה ענין זה לכאן, אלא הנכון הוא כמ"ש:�

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

טרוף טורף. נתכוון לומר כי ב' טריפות נטרף, הא' שטרפתו חיה והרגתו, והב' שטרפה גופו למעונתה שבזה נתיאש לבקש אחר עצמותיו לקוברם. וזולת זה היה קשה למה לא השתדל יעקב לחפש אחר עצמות יוסף לקיים בהם מצות קבורה, והם האחים נתחכמו ואמרו זאת מצאנו פי' לבדה בלא עצמות עמה ומזה הרגיש כי החיה גוררתו למעונתה ולזה לא הטריחם לחפש עוד אחר עצמותיו: