מ"ג בראשית יח לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַ֠יֹּ֠אמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר לָא כְעַן יִתְקַף רוּגְזָא דַּייָ וַאֲמַלֵּיל בְּרַם זִמְנָא הָדָא מָאִם יִשְׁתַּכְחוּן תַּמָּן עַסְרָא וַאֲמַר לָא אֲחַבֵּיל בְּדִיל עַסְרָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר בְּבָעוּ בְּרַחֲמִין מִן קֳדָמָךְ לָא כְּדוֹן יִתְקוֹף רוּגְזָא דְרִבּוֹן כָּל עָלְמַיָא יְיָ וַאֲמַלֵיל בְּרַם זִמְנָא הָדָא מָאִים יִשְׁתַּכְּחוּן תַּמָן עֲשָרָה וַנְהִי אֲנָא וְאִינוּן וְנִבְעֵי רַחֲמִין עַל כָּל אַתְרָא וְתִשְׁבּוֹק לְהוֹם וַאֲמַר לָא אֲחַבֵּל בְּגִין זַכְוַות עֲשָרָה:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אולי ימצאון שם עשרה" - על פחות לא בקש אמר דור המבול היו ח' נח ובניו ונשיהם ולא הצילו על דורם ועל ט' ע"י צירוף כבר בקש ולא מצא 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אוּלַי יִמָצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה – עַל הַפָּחוּת לֹא בִּקֵּשׁ. אָמַר: דּוֹר הַמַּבּוּל הָיוּ שְׁמוֹנָה, נֹחַ וּבָנָיו וּנְשֵׁיהֶם, וְלֹא הִצִּילוּ עַל דּוֹרָם. וְעַל תִּשְׁעָה עַל יְדֵי צֵרוּף כְּבָר בִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא (בראשית רבה מט,יג).

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לב – לג) "ויאמר אל נא יחר לאדני". אחר שהודה לו ה' שלרעה לא ילך אחר רוב הערים רק אם שני ערים יהיו בהם עדת צדיקים ינצלו הם והככר, ה"ה שזה בעיר אחת שיש בה עשרה צדיקים, רק שאני רוצה לפרש זה, "ואל יחר לאדני מה שאני מדבר" ומפרש, וע"כ אמר ג"כ "לא אשחית", ר"ל שלא יושחת הככר רק יכלה יושבי ארבע הערים במגפה והעיר והככר לא יושחתו, "וילך ה'" כי מעתה אין עוד לבקש:  

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אל נא יחר וגו' אך הפעם. כאן הגדיל גם כן שיגין זכותו בעד עשרים לזה אמר אל יחר כי מתפלל שיגן זכותו ועוד שהשוה יד עבד כיד רבו, ולזה תמצא שאמר ואדברה ולא אמר אל אדני לומר כי תפלה זו היא בעד זכותי. ואמרו תיבת אך מיעט שלא יחזור להתפלל אולי יחסר אחד מהעשרה כמו ששאל אולי יחסרון החמשים ה'. או לצד שאחד לא יעכב כמו שמצינו שאמר ה' (דברים, כה) ארבעים יכנו ואתו רבנן ובצרי חדא (מכות דף כב.):

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויאמר אל נא יחר לה' וגו'. ולמה עשרה? כנגד כניסה לכולן. דבר אחר: למה י'? שכבר נשתייר בדור המבול ח' ולא נתלה לעולם בזכותם. דבר אחר: למה י'? שהיה סבור: הרי שם לוט ואשתו וד' בנותיו וד' חתניו. ר' יהודה בר' סימון ור' חנין בשם ר' יוחנן: כאן י', ובירושלים אפילו א', דכתיב: "שוטטו בחוצות ירושלים" וגו':

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ועל הפחות לא בקש ר"ל שלא בקש שפחות מעשרה יהיו ראוין להציל שהרי נח וכו'. ועל תשעה ע"י צרוף כבר בקש ר"ל שהרי כשבקש על מ"ה ראה שתשעה ע"י צרוף מועילים לכל כרך וכרך לכך לא היה צריך לבקש על זה אבל לא היו שם. מהר"ר: