[סו] כבר בקש ולא מצא. אין לפרש 'בקש ולא מצא' מה שבקש אם ימצאו שם ארבעים וחמשה (פסוק כח), וזהו על ידי צירוף, שמא מ"ה לא נמצאו אבל ט' נמצאים, אלא פירושו 'כבר בקש ולא מצא' כלומר אחר שהתפלל על מ"ה, וזהו על ידי צירוף, אם כן ממילא כל אותן הנזכרים אחר זה דהיינו שלשים ועשרים וי' - גם כן על ידי צירוף הם, דמאי שנא צירוף בחמשים ולא יהיה צירוף במ' וכן בלמ"ד וכן בכ"ף וכן ביו"ד, דאם הקב"ה יצטרף בנ' - יצטרף גם כן בארבעים וכן בכלם:
בד"ה הואלתי כו' נ"ב ויש מקשין למה לא פירש על הואלתי הראשון שהוא לשון רציתי ואני אומר שגם קשה לי למה לא אמר אברהם בתחילה הואלתי ובפעם הרביעי כשבקש על עשרים חזר ואמר הואלתי אלא נראה דהואלתי שכתב באחרונה הוא לשון רציתי וכאלו היה מבקש רשות מהשם יתברך לבקש ממנו דבר חדש ומופלא כי בתחילה ביקש על הצירוף וא"כ כשהקב"ה הבטיח לו על הצירוף א"כ ממילא ביקש ארבעים אפילו ע"י צירוף וכן שלשים יצילו לפי ערך עד כשבקש על עשרים שזהו ענין חדש שהוא המיעוט מן החמשים שהבטיחו הקב"ה מתחילה דשמא זכות של רבים יועילו וק"ל ומ"ה לא פירש"י על הואלתי הראשון דבודאי הוא לשון התחלה אבל הואלתי האחרון הוא קשה דאי לשון התחלה הוא או יאמר בכולן או בפעם הראשון לחוד ותו לא אלא בודאי הראשון הוא התחלה והשני הוא רציתי ודוק מהרש"ל:
(לב – לג) "ויאמר אל נא יחר לאדני". אחר שהודה לו ה' שלרעה לא ילך אחר רוב הערים רק אם שני ערים יהיו בהם עדת צדיקים ינצלו הם והככר, ה"ה שזה בעיר אחת שיש בה עשרה צדיקים, רק שאני רוצה לפרש זה, "ואל יחר לאדני מה שאני מדבר" ומפרש, וע"כ אמר ג"כ "לא אשחית", ר"ל שלא יושחת הככר רק יכלה יושבי ארבע הערים במגפה והעיר והככר לא יושחתו, "וילך ה'" כי מעתה אין עוד לבקש:
אל נא יחר וגו' אך הפעם. כאן הגדיל גם כן שיגין זכותו בעד עשרים לזה אמר אל יחר כי מתפלל שיגן זכותו ועוד שהשוה יד עבד כיד רבו, ולזה תמצא שאמר ואדברה ולא אמר אל אדני לומר כי תפלה זו היא בעד זכותי. ואמרו תיבת אך מיעט שלא יחזור להתפלל אולי יחסר אחד מהעשרה כמו ששאל אולי יחסרון החמשים ה'. או לצד שאחד לא יעכב כמו שמצינו שאמר ה' (דברים, כה) ארבעים יכנו ואתו רבנן ובצרי חדא (מכות דף כב.):
ויאמר אל נא יחר לה' וגו'. ולמה עשרה? כנגד כניסה לכולן. דבר אחר: למה י'? שכבר נשתייר בדור המבול ח' ולא נתלה לעולם בזכותם. דבר אחר: למה י'? שהיה סבור: הרי שם לוט ואשתו וד' בנותיו וד' חתניו. ר' יהודה בר' סימון ור' חנין בשם ר' יוחנן: כאן י', ובירושלים אפילו א', דכתיב: "שוטטו בחוצות ירושלים" וגו':
ועל הפחות לא בקש ר"ל שלא בקש שפחות מעשרה יהיו ראוין להציל שהרי נח וכו'. ועל תשעה ע"י צרוף כבר בקש ר"ל שהרי כשבקש על מ"ה ראה שתשעה ע"י צרוף מועילים לכל כרך וכרך לכך לא היה צריך לבקש על זה אבל לא היו שם. מהר"ר: