מ"ג בראשית יז יב
<< · מ"ג בראשית · יז · יב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כׇּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֙סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבַר תְּמָנְיָא יוֹמִין יִגְזַר לְכוֹן כָּל דְּכוּרָא לְדָרֵיכוֹן יְלִיד בֵּיתָא וּזְבִין כַּסְפָּא מִכֹּל בַּר עַמְמִין דְּלָא מִבְּנָךְ הוּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבַר תְּמַנְיָא יוֹמִין יִגְזוֹר לְכוֹן כָּל דְכוּרָא לְדָרֵיכוֹן מַרְבְּיָינֵי בָּתֵּיכוֹן וּזְבִינֵי כַּסְפֵּיכוֹן מִן כָּל בַּר עַמְמִין דְלָא מִבְּנָךְ הוּא: |
רש"י
"יליד בית" - שילדתו השפחה בבית
"ומקנת כסף" - שקנאו משנולדרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּמִקְנַת כֶּסֶף – שֶׁקְּנָאוֹ מִשֶּׁנּוֹלַד.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יב - יג)" ובן". עתה באר זמן המילה שמצותו כשהנולד הוא "בן שמונת ימים" וממילא מצותו על האב או על הב"ד, "יליד", ובאר שמצוה זו המוטל על האב למול את בניו מוטל עליו גם למול את עבדיו, גם "יליד בית" ואף "מקנת כסף מכל בן נכר הגם שאינו מזרעך" בכ"ז "המול ימול", אבל בכ"ז לא ישוה מילת העבדים אל מילת הבנים, כי מה שהעבד "המול ימול", הוא רק מצד שהוא "יליד ביתך ומקנת כספך", הוא אינו נכנס בזה בברית כאיש הישראלי ומילתו הוא רק מצד שהוא קנינך, כמו שנצטוו בשבת למען ינוח שורך וחמורך, אבל "והיתה בריתי בבשרכם" זה יהיה "לברית עולם", בענין שמילת הבנים הוא מצד שהם נכנסים בברית, ומילת העבדים הוא רק מצד הקנין שהם שלך:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ובן שמונת ימים וגו'. תני: הלוקח עובר שפחתו של גוי, רבי יוחנן אמר: ימול לשמונה. לבן או לבת, לבן מכל מקום, לבת מכל מקום:
<< · מ"ג בראשית · יז · יב · >>