מ"ג במדבר כז יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר כז · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־אֵ֣ין אַחִים֮ לְאָבִיו֒ וּנְתַתֶּ֣ם אֶת־נַחֲלָת֗וֹ לִשְׁאֵר֞וֹ הַקָּרֹ֥ב אֵלָ֛יו מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ וְיָרַ֣שׁ אֹתָ֑הּ וְֽהָ֨יְתָ֜ה לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְחֻקַּ֣ת מִשְׁפָּ֔ט כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִם לֵית אַחִין לַאֲבוּהִי וְתִתְּנוּן יָת אַחְסָנְתֵיהּ לְקָרִיבֵיהּ דְּקָרִיב לֵיהּ מִזַּרְעִיתֵיהּ וְיֵירַת יָתַהּ וּתְהֵי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִגְזֵירַת דִּין כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין לֵית לֵיהּ אָחִין לְאָבוֹי וְתִתְּנוּן יַת אַחְסַנְתֵּיהּ לְקָרִיבֵיהּ דְקָרִיב לֵיהּ מִגְנִיסַת אָבוֹי וְיֵרוּת יָתָהּ וּתְהֵי לִבְנֵי יִשְרָאֵל לְאַחְוָיַית גְזֵירַת דִין הֵיכְמָא דְפַקֵיד יְיָ יַת משֶׁה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לשארו הקרב אליו ממשפחתו" - (ספרי ב"ב קט) ואין משפחה קרויה אלא מצד האב

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטעם והיתה לבני ישראל לחקת משפט" - שיהיה המשפט הזה לדורות לא בנחלת הארץ עתה בלבד וטעם כאשר צוה ה' את משה כמו כאשר צויתיך אבל בא כדרך זאת חקת התורה אשר צוה ה' (לעיל יט ב) וכן רבים

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואם אין אחים לאביו. ממשפחתו - ממשפחת אביו. או אינו אלא ממשפחת אמו? ת"ל במדבר א "למשפחותם לבית אבותם", מגיד שמשפחות הולכות אחרי אבות:

וירש אותה. לענין שאמרנו:

והיתה לבני ישראל לחקת משפט. נתנה תורה דעת לחכמים לדרוש ולומר: כל הקרוב בשאר - כשר הוא בנחלה:

<< · מ"ג במדבר · כז · יא · >>