מ"ג במדבר י לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר י · לו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְהוָה רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהֹוָ֔ה רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃  ׆

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּבְמִשְׁרוֹהִי אֲמַר תּוּב יְיָ שְׁרִי בִּיקָרָךְ בְּגוֹ רִבְּוָות אַלְפַיָּא דְּיִשְׂרָאֵל׃
ירושלמי (יונתן):
וְכַד הֲוָה בָּעֵי לְמִשְׁרֵי אֲרוֹנָא הֲוָה עֲנָנָא מְקַפֵּל וְקָאִים וְלָא הֲוָה פָּרִיס עַד דְהַוָה משֶׁה קָאִים בִּצְלוֹ וּמַצְלֵי וּבָעֵי רַחֲמִין מִן קֳדָם יְיָ וְכֵן אָמַר תּוּב כְּדוֹן מֵימְרָא דַיְיָ בְּרַחֲמָךְ טַבְיָא וּדְבַר יַת עַמָךְ יִשְרָאֵל וְאַשְׁרֵי אִיקַר שְׁכִינָתָךְ בֵּינֵיהוֹן וְרַחֵם יַת רִבְוָותָא דְבֵית יַעֲקב מִנְיַן אַלְפַיָא דְיִשְרָאֵל:
ירושלמי (קטעים):
וְכַד אֲרוֹנָא הֲוָה שָׁרֵי הֲוָה משֶׁה זְקֵיף יְדוֹי בִּצְלוֹ וַאֲמַר חֲזוֹר כְּעַן מֵימְרָא דַיְיָ מִן תְּקוֹף רוּגְזָךְ וְתוּב עֲלָן בְּרַחֲמָךְ טַבְיָא וּבְרִיךְ רַבְוָותָא וְאַסְגֵי אַלְפַיָא דִבְנֵי יִשְרָאֵל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שובה ה'" - מנחם תרגמו לשון מרגוע וכן (ישעיהו ל) בשובה ונחת תושעון

"רבבות אלפי ישראל" - מגיד שאין השכינה שורה בישראל פחותים משני אלפים ושתי רבבות

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ובנחה יאמר. מגיד הכתוב, כשהיו ישראל נוסעים - אלפים, וחונים - רבבות. אמר משה: אינני מניח את השכינה, עד שתעש לישראל רבבות ואלפים!

שמתשובה שאמר - אתה יודע מה אמר להם: "ה' אלהי אבותיכם יוסיף עליהם ככה אלף פעמים". אמרו לו: משה רבינו, הרי אנו מובטחים לברכות הרבה, ואתה נותן קצבה לברכותינו! אמר להם: אני בשר ודם, יש קצבה לברכותי. זו - משלי, אבל הוא - יברך אתכם כאשר דבר לכם: כחול ימים, וכצמחי אדמה, וכדגי הים, וכוכבי השמים. אבל הוא יברך אתכם כאשר דבר לכם לרוב.

ובנחה יאמר - מגיד הכתוב שאין שכינה שורה למעלה, אלא באלפים ורבבות; שנא' (תהלים סח) "רכב אלהים רבותים אלפי שנאן". וכשם שאין שכינה שורה למעלה, אלא באלפים וברבבות - כך אין שכינה שורה למטה, אלא באלפים ורבבות: