מ"ג במדבר יח כט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֵת כָּל תְּרוּמַת יְהוָה מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִכֹּל֙ מַתְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם תָּרִ֕ימוּ אֵ֖ת כׇּל־תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֑ה מִכׇּ֨ל־חֶלְבּ֔וֹ אֶֽת־מִקְדְּשׁ֖וֹ מִמֶּֽנּוּ׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | מִכֹּל מַתְּנָתְכוֹן תַּפְרְשׁוּן יָת כָּל אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ מִכָּל שׁוּפְרֵיהּ יָת קוּדְשֵׁיהּ מִנֵּיהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | מִכָּל מַתְּנָתֵיכוֹן תִּפְרְשׁוּן יַת אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ מִן כָּל שְׁפַר טוּבֵיהּ מִינֵיהּ וּבֵיהּ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
רבי יונתן אומר: לפי שהוא אומר דברים יח ראשית דגנך תירושך ויצהרך - חובה. אתה אומר חובה, או אינו אלא רשות? ת"ל "תרימו את כל תרומת ה'" - חובה, ולא רשות:
מכל חלבו את מקדשו ממנו. שאם נפל לתוכו הרי הוא מקדשו. מכאן אמרו תרומה עולה באחד ומאה. אין לי אלא תרומה טהורה. טמאה מנין? אמרת ק"ו הוא: אם יעלה היתר את האיסור ק"ו את האיסור להיתר!
ר' אומר: אין צריך, ק"ו הוא: אם עלה איסור מן המותר להיתר - ק"ו מן המותר למותר להיתר.
אין לי אלא תרומה שהיא עולה. ערלה וכלאי הכרם מנין? נאמר כאן מלאה ונאמר להלן דברים כב "מלאה". מה להלן, שהיא עולה - אף כאן שהיא עולה. אי, מה להלן במאה ואחד, אף כאן במאה ואחד? אמרת: מקום שכפל את האיסור - כפל את העלאה, מקום שלא כפל את האיסור - לא כפל העלאה. מכאן אמרו: תרומה עולה באחד ומאה, ערלה וכלאי הכרם באחד ומאתים.