מ"ג במדבר ז פט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר ז · פט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵד֮ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת־הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֙רֶת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְכַד עָלֵיל מֹשֶׁה לְמַשְׁכַּן זִמְנָא לְמַלָּלָא עִמֵּיהּ וְשָׁמַע יָת קָלָא דְּמִתְמַלַּל עִמֵּיהּ מֵעִלָּוֵי כָפוּרְתָּא דְּעַל אֲרוֹנָא דְּסָהֲדוּתָא מִבֵּין תְּרֵין כְּרוּבַיָּא וּמִתְמַלַּל עִמֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְכַד עָלֵיל משֶׁה לְמַשְׁכַּן זִמְנָא לְמַלָלָא עִמֵיהּ וּשְׁמַע יַת קַל רוּחָא דְמִתְמַלֵיל עִמֵיהּ כַּד נָחִית מִן שְׁמֵי שְׁמַיָא עִילַוֵי כַפּוּרְתָּא דְעַל אֲרוֹנָא דְסַהֲדוּתָא מִבֵּין תְּרֵין כְּרוּבַיָא וּמִתַּמָן הֲוָה דִבּוּרָא מִתְמַלֵל עִמֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובבא משה" - שני כתובים המכחישים זה את זה בא שלישי והכריע ביניהם כתוב אחד אומר (ויקרא א) וידבר ה' אליו מאהל מועד והוא חוץ לפרכת וכתוב אחד אומר (שמות כח) ודברתי אתך מעל הכפרת בא זה והכריע ביניהם משה בא אל אהל מועד ושם שומע את הקול הבא מעל הכפרת

"מבין שני הכרובים" - הקול יוצא מן השמים לבין שני הכרובים ומשם יצא לאהל מועד

"מדבר" - כמו מתדבר כבודו של מעלה לומר כן מדבר בינו לבין עצמו ומשה שומע מאליו

"וידבר אליו" - (ספרי) למעט את אהרן מן הדברות

"וישמע את הקול" - יכול קול נמוך ת"ל את הקול הוא הקול שנדבר עמו בסיני וכשמגיע לפתח היה נפסק ולא היה יוצא חוץ לאהל (במדבר רבה) חסלת פרשת נשא

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

קסב. ובבא משה אל אהל מועד למה נאמר לפי שהוא אומר וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר שומע אני מאהל מועד ממש, ת"ל (שם כה) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת. אי אפשר לומר מאהל מועד שכבר נאמר מעל הכפורת ואי אפשר מעל הכפורת שכבר נאמר מאהל מועד, כיצד יתקימו שני כתובים. זו מדה בתורה, שני כתובים זה כנגד זה והרי הם סותרים זה את זה, יתקימו במקומם עד שיבא כתוב אחר ויכריע ביניהם. (ומה ת"ל) ובבא משה אל אהל מועד מגיד הכתוב שהיה משה נכנס ועומד באהל מועד והקול יורד משמי שמים לבין שני הכרובים והוא שומע את הקול מדבר אליו מבפנים.

קסג. [לדבר אתו] ר' יהודה בן בתירא אומר הרי שלשה עשר מיעוטים מיעט אהרן מכל דברות שבתורה [א] ובבא משה ש אהל מועד לדבר אתו [ב] וישמע את הקול מדבר אליו [ג] וידבר אליו [ד] ונועדתי לך שם ודברתי אתך [ה] [אשר אועד לך] [ו] אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם [ז] [כאשר צוה ה' אל משה] [ח] ביום צותו [ט] [אשר צוה ה' את משה] (את אשר יצוה את כל אשר אצוה אליך) [כאשר דבר ה' ביד משה לו]. ואחת במצרים [ויהי ביום דבר ה' אל משה בארץ מצרים] ואחת בסיני [ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר ה' את משה בהר סיני] ואחת באהל מועד [ויקרא אל משה וידבר אליו. הרי י"ג מעוטים מיעט אהרן מכולם.]

קסד. וישמע את הקל שומע אני קול נמוך, ת"ל את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול (דברים ה) כתוב אחד אומר (ויהי קולות וברקים) [קול גדול] וכתוב אחד אומר קול דממה דקה, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו. כשהקב"ה מדבר הכל שותקין שנאמר (ישעיה כ"ג) דומו יושבי אי סוחר צידון עובר ים מלאוך, ואומר וידום אהרן דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר כתוב אחד אומר קול גדול וכתוב אחד אומר קול דממה דקה. כיצד יתקיימו שני כתובים הללו כשהקב"ה מדבר בקול גדול ומלאכי השרת בקול נמוך, שנאמר לא יחשו המזכירים את ה' אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ.

<< · מ"ג במדבר · ז · פט · >>