מ"ג איוב ל יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ל · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַיְלָה עֲצָמַי נִקַּר מֵעָלָי וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבוּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַ֗יְלָה עֲ֭צָמַי נִקַּ֣ר מֵעָלָ֑י
  וְ֝עֹרְקַ֗י לֹ֣א יִשְׁכָּבֽוּן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ניקר" - כמו העיני האנשי' ההם תנקר (במדבר טז) ניקר פוריי"ר בלע"ז התולעים מנקרין בשרי מעל עצמי

"ועורקי" - גידי אין להם מנוח' גיד בלשון ערבי עורק כך פי' דונש לשון אחר עורקי רודפי המבריחין אותי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)




ביאור המילות

"נקר". כמו יקרוהו עורבי נחל.

"ועורקי". גידים הדופקים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לילה" - בלילה תכבד חליי עד כי נקר ונשבר עצמי מעלי ואף גידי לא ישכבון ר"ל אף בעת משכב השינה לא ינוחו מתנועתם כי דופקים והולכים בעבור החום הנכרי אשר בהם מרוב החלי

מצודת ציון

"נקר" - ענין נקיבה ושבירה כמו יקרוה עורבי נחל (משלי ל)

"ועורקי" - כן יקראו הגידים בלשון ערבי

<< · מ"ג איוב · ל · יז · >>