מ"ג איוב כ כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כ · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ כָּל יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּמְלֹ֣אות שִׂ֭פְקוֹ יֵ֣צֶר ל֑וֹ
  כׇּל־יַ֖ד עָמֵ֣ל תְּבֹאֶֽנּוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"במלאות ספקו" - בהתמלאות תאות לבו די אז

"יצר לו" - תבא עליו צרה

"ספקו" - ל' די כדמתרגמי' כד ספיקו גמליא ומצא להם היספקון

"כל יד עמל תבואנו" - תחזק עליו ותצר יד עניים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"במלאת ספקו", מוסיף לאמר שגם אם לא יחסר מאכלו כי ימצא די ספוקו במלואו ויאכל כפי שבעו, בכ"ז "יצר לו" מצר אחר, כי "כל יד עמל תבואנו", שיד העמלים שהם העשוקים שעשקם וגזלם "תבואנו", שהעמלים האלה כולם ילחמו בו וישלחו ידם להוציא בלעו מפיו ותבא עליו ידם ומכתם, וזה יצר לו תמיד כי יקחו את העשק מידו:


ביאור המילות

"ספקו". די הצורך, כי אם יספוק עפר שומרון (מ"א כ' י'), "כל יד", הכח או המכה, כמו ותכבד יד בית יוסף, הנה יד ה' הויה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"במלאות ספקו" - בעת ימלא די ספוקו כשיהיה בתכלית העושר אז יהיה צר לו וכאילו יפול מן השמים לארץ וכל יד איש עמל ואון תבוא עליו לעשקו ולחמסו כי יותש כחו

מצודת ציון

"ספקו" - די צרכו

"עמל" - עול וכן ולא ראה עמל בישראל (במדבר כג)

<< · מ"ג איוב · כ · כב · >>