לדלג לתוכן

מ"ג איוב כ כב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · כ · כב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ כָּל יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּמְלֹ֣אות שִׂ֭פְקוֹ יֵ֣צֶר ל֑וֹ
  כׇּל־יַ֖ד עָמֵ֣ל תְּבֹאֶֽנּוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"במלאות ספקו" - בהתמלאות תאות לבו די אז

"יצר לו" - תבא עליו צרה

"ספקו" - ל' די כדמתרגמי' כד ספיקו גמליא ומצא להם היספקון

"כל יד עמל תבואנו" - תחזק עליו ותצר יד עניים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ספקו" - די צרכו

"עמל" - עול וכן ולא ראה עמל בישראל (במדבר כג

מצודת דוד

"במלאות ספקו" - בעת ימלא די ספוקו כשיהיה בתכלית העושר אז יהיה צר לו וכאילו יפול מן השמים לארץ וכל יד איש עמל ואון תבוא עליו לעשקו ולחמסו כי יותש כחו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"במלאת ספקו", מוסיף לאמר שגם אם לא יחסר מאכלו כי ימצא די ספוקו במלואו ויאכל כפי שבעו, בכ"ז "יצר לו" מצר אחר, כי "כל יד עמל תבואנו", שיד העמלים שהם העשוקים שעשקם וגזלם "תבואנו", שהעמלים האלה כולם ילחמו בו וישלחו ידם להוציא בלעו מפיו ותבא עליו ידם ומכתם, וזה יצר לו תמיד כי יקחו את העשק מידו:

ביאור המילות

"ספקו". די הצורך, כי אם יספוק עפר שומרון (מ"א כ' י'), "כל יד", הכח או המכה, כמו ותכבד יד בית יוסף, הנה יד ה' הויה:
 

<< · מ"ג איוב · כ · כב · >>