מ"ג איוב כו יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כו · יד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן אלה קצות דרכו [דרכיו] ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורתו [גבורותיו] מי יתבונן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דרכו [דְּרָכָיו] וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וְרַעַם גבורתו [גְּבוּרוֹתָיו] מִי יִתְבּוֹנָן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֶן־אֵ֤לֶּה ׀ קְצ֬וֹת דְּרָכָ֗ו
  וּמַה־שֵּׁ֣מֶץ דָּ֭בָר נִשְׁמַע־בּ֑וֹ
    וְרַ֥עַם גְּ֝בוּרֹתָ֗ו מִ֣י יִתְבּוֹנָֽן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קצות דרכיו" - קלות ומועטות לפי שאר גדולות שבו

"ומה שמץ דבר נשמע בו" - מה רמז דבר אדם יכול להבין מפעלותיו ד"א שמץ כמו לשמצה לגנות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הן אלה קצות דרכיו", כל מה שאמרתי מחק הזה שחג על פני מים, לא אמרתי רק מקצת דרכיו "ומה שמץ דבר נשמע בו", מזה לא שמעת רק שמץ ומעט מן הדברים והשינויים הטבעיים היוצאים ע"י חק הזה, וכ"ש "מי יתבונן רעם גבורותיו", שבין הגבורות אשר יתהוו ע"י החק הוא הברק "והרעם" שבא ג"כ ע"י התפשטות האויר בהעננים כנודע וכמו שית' לקמן סי' ל"ז, וא"כ אחר שהחק הזה הוא כח מופרד בפ"ע בלתי נתלה מן המערכת וחקות שמים כי חקות שמים יתמהו מגערתו, למה לא יעניש ה' את הרשעים ע"י שטף מים או עצרת גשמים, או ברק ורעם או שינוי האויר וכדומה, שבכ"ז לא יבטל את הכוכבים וטבע הכולל, ומזה מבואר שה' מסר כלל ההנהגה אל המערכת, וגם הצלחת הרשע ויסורי הצדיק מאתה תצא לא כדברך שהמשל ופחד עמו, ושההשגחה תמשול על הטבע וסדרי ההנהגה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הן אלה" - הדברים האלה המה מקצת דרכיו ומה מאד דבר מעט אשר נשמע בו ר"ל הן לא ידענו ולא שמענו כ"א מעט מדרכיו לא כולם אף לא חלק גדול מהם

"ורעם" - אף גבורותיו הנשמעים לכל כקול רעם מי יוכל להתבונן לדעת מצפוני הנפלאות אשר בהם ואף כי הנעשים בשמים ממעל ומתחת לארץ אשר לא ידעם אנוש וכאומר הנה השמעתיך יותר מאשר השמעת ועדיין לא הגעתי לחלק גדול מנפלאות ה' (העולה מהמענה ההיא כי ילעוג על בלדד שאמר דברים הידועים לכל ומיעט לספר מנפלאות ה' וסיפר הוא יותר ממנו ואמר שעכ"ז עדיין לא הגיע אף הוא לחלק גדול מנפלאות ה' ולא חש להשיב יותר כי במרבית הלעג כאלו אמר לו מה בכך שלפי רוממות המקום ושפלות האדם יחשב המעט מן המרי לרב הלא כ"ש הוא שמרבית המרי מן הרשע יחשב לרב ומה זה לא ישלם לו גמול)

מצודת ציון

"דרכיו" - מעשיו ופעולותיו

"שמץ" - ענין משהו ומעט וכן ותקח אזני שמץ מנהו (לעיל ד)

"ורעם" - ענין רעש והמיה