מ"ג איוב כב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כב · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עָבִ֣ים סֵֽתֶר־ל֭וֹ וְלֹ֣א יִרְאֶ֑ה
  וְח֥וּג שָׁ֝מַ֗יִם יִתְהַלָּֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עבים סתר" - לפניו ולא יוכל לראות

"וחוג שמים יתהלך" - ולא ידע את אשר בארץ

"חוג" - עוגל מחוגת שמים כמו ובמחוגה יתארהו (ישעיהו מד) קומפ"ש בלע"ז

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עבים סתר לו ולא יראה", שהעבים מפסיקים בינו ובין הארץ וא"א שיראה את הנעשה בארץ.

"וחוג", הוא טענה שניה, שהגם שיראו שלפעמים מגיע עונש לרשעים, כמו בדור המבול שנמחו כולם במבול מים ע"י עונותיהם, ע"ז יטענו שא"א שהיה זה ע"י רוע מעשה בני אדם, כי הלא השמים והגלגלים סובבים במסלולם במערכתם מששת ימי בראשית על סדר קבוע בלתי משתנה, והם מחייבים פעלים בשפלים לפי סדר מערכתם, שכל השינויים הנעשים בעולם תלוי לפי מערכת הכוכבים במשמרתם, וא"כ איך אפשר שע"י שמתי און ורשעים ישנו מעשיהם לרוע, ישתנו סדרי מעשה בראשית וישנו הכוכבים והשמים מהלכתם לשנות סדר העולם? ומזה יכריחו שגם בעת שנעשה עונש ברשעים כמו בדור המבול לא היה זה ע"י ההשגחה ורוע המעשים, רק שכן היה מחייב בעת ההיא מצד סדר המערכה ומצב הכוכבים שיהיה אז מבול בעולם, והיה זה ענין טבעי לא השגחיי, וז"ש הם אומרים הלא "חוג שמים יתהלך", ר"ל שמחוגת השמים וסבובם במערכתם על מסלוליהם יתהלך תמיד על סדר קבוע סובב הולך על אופניהם, וא"כ.

ביאור המילות

"חוג שמים". עגולת השמים שהוא סיבוב הגלגלים במחוגה סביב המרכז, ומצד שהארץ תצוייר כמרכז תוך המחוגה אמר (ישעיה מ') היושב על חוג הארץ, שהוא החוג הסובב את הארץ כמש"ש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עבים סתר לו" - הלא העבים לו למסתור ולא יראה דרך בה כי הלא יתהלך על עגול השמים וא"כ העבים יפסיקו בינו לארץ

מצודת ציון

"וחוג" - ענין עגול כמו חוק חג על פני מים (לקמן כו)

<< · מ"ג איוב · כב · יד · >>