מ"ג איוב טו כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · טו · כח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁכּוֹן עָרִים נִכְחָדוֹת בָּתִּים לֹא יֵשְׁבוּ לָמוֹ אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁכּ֤וֹן ׀ עָ֘רִ֤ים נִכְחָד֗וֹת
  בָּ֭תִּים לֹא־יֵ֣שְׁבוּ לָ֑מוֹ
    אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישכון ערים נכחדות" - כן דרך בעלי גאוה בונים חרבות לשם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וישכון" - שכן בערים נגזרות ונחרבות כי בנה אותם לעצמו כדרך הגדולים אשר יבנו ערים נחרבות להיות להם לשם וכמ"ש (לעיל ג) הבונים חרבות למו

"בתים" - שכן בבתים אשר לא היו ראוים לשבת בהם אשר הוכנו והוזמנו להיות גלים ודגורין כדרך החורבות 

מצודת ציון

"נכחדות" - נגזרות ונכרתות כמו ותכחד מן הארץ (שמות ט)

"למו" - להם ר"ל בהם

"התעתדו" - הוזמנו

"לגלים" - ענין תל ודגור

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישכון", והגם שהרשע הזה "שוכן בערים נכחדות", שמרוב פחדו מתירא לשבת בעיר מושב בין אנשים, פן יגזלו ממונו ורכושו, ושוכן בערי חורב, אשר שם יש "בתים לא ישבו", בתים שאין ראוים למושב, רק "שהתעתדו לגלים", שחושב ששם לא ימצאוהו אדם, וגם שמרוב פחדו על ממונו מקמץ מלבנות בית ושוכן במערות וצחיחים ובגלים חרבות, בכ"ז.

ביאור המילות

"נכחדות". שנכחדו מהיות ערים, כמו ונכחידם מגוי, ותכחד מן הארץ, למו, מוסב על הערים. שהערים י"ל בתים אשר לא ישבו בדרך מושב קבוע, לכן ישכון בערים ולא ישב דרך קבוע, כמ"ש בהבדל בין שכן ובין ישב (ישעיה י"ג):
 

<< · מ"ג איוב · טו · כח · >>