מ"ג איוב טו ה
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יְאַלֵּף עֲוֹנְךָ פִיךָ וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י יְאַלֵּ֣ף עֲוֺנְךָ֣ פִ֑יךָ
וְ֝תִבְחַ֗ר לְשׁ֣וֹן עֲרוּמִֽים׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כי יאלף" - אמרי פיך ילמד את עוונך לזולת ר"ל דבר העון אשר בך אשר תחשוב כי שוא עבוד אלהים הנה העון הזה תלמד לזולת לאחוז בה גם הוא
"ותבחר" - אבל בחרת לשון ערמה להסתיר הדבר במתק אמרי המליצה ולא תאמרנה בפה מלא ותתהפך במלים אולם מתוך הדברים נראה הכוונה
מצודת ציון
"יאלף" - ילמד כמו פן תאלף ארחותיו (משלי כב)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יאלף", מענין לימוד והרגל, ושם עון מציין עוות השכל והמינות, וזה מרגיל את פיך, ויש הבדל בין פה ולשון, שהלשון מציין הדבור הגבוה ודבור תבוני, כמ"ש בפי' משלי, והנה לשון חכמים הוא מה שידברו החכמים דברים אמתיים בכח תבונתם, כמ"ש לשון חכמים תיטיב דעת, לשון חכמים מרפא, אבל "לשון ערומים", הם ההיקשים הנעשים בערמה ותחבולה היקשים מתעים מזויפים: