לשון חכמים/חלק ב/יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בקשה לחבטת הערבה[עריכה]

ביום הו״ר בעת החבטה של הערבה אחר שתאמר ליקבה״ו וכו׳ על מצות החבטה כנהוג וכנדפס במחזורים, תאמר עוד בקשה זו קודם החבטה וזה תוארה:

אָֽנָּֽא יְהֹוָה, לְמַֽעַן מִצְוַת הָעֲרָבָה הַזֹּאת שֶׁהִיא מִנְהַג נְבִיאִים, אֲשֶׁר עוֹלֶה מִסְפָּרָהּ אֹרַח חַיִּים, תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת־פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃ תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת־פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃

אָֽנָּֽא יְהֹוָה, לְמַֽעַן מִצְוַת הָעֲרָבָה אֲשֶׁר מִסְפָּרָהּ עוֹלֶה עֵזֶר וּמִסְפַּר זֶרַע, תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ עֵזֶר לַזֶּרַע שֶׁלִי, וְיִהְיוּ כָּל־זַרְעִי זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה, וּתְבָרֵךְ אֶת זַרְעִי בַּבְּרָכוֹת אֲשֶׁר צִוִּֽיתָ אֶת אַֽהֲרֹן כֹּהֲנֶיךָ וְאֶת בָּנָיו לְבָרֵךְ אֶת־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, כַּכָּתוּב: יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃

אָֽנָּֽא יְהֹוָה, לְמַֽעַן עֲשָׂרָה שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים עִם מִסְפַּר טוֹב, שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּרָם כְּמִסְפַּר עֲרָבָה, תַּעֲלֶה לְרָצוֹן לְפָנֶֽיךָ מִצְוַת חֲבָטַת הָעֲרָבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי מוּכָן לַחֲבוֹט עַל הַקַּרְקַע חָמֵשׁ פְּעָמִים, וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל מַה־שֶּׁחָטָאנוּ בְּפִינוּ וּבִשְׂפָתֵינוּ בְּכָל־דִּבּוּר אָסוּר, כִּי עֲרָבָה דוֹמָה לִשְׂפָתָיִם:

אָֽנָּֽא יְהֹוָה, לְמַֽעַן מִצְוַת חֲבָטַת הָעֲרָבָה הַזֹּאת חָמֵשׁ פְּעָמִים עַל הַקַּרְקַע, תְּרַחֵם עָלֵינוּ שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עָלֵינוּ שׁוּם מְקַטְרֵג וּמַשְׂטִין, וְלֹא יִשְׁלוֹט בָּנוּ שׁוּם לָשׁוֹן הָרַע וְעֵצָה רָעָה, וְלֹא יַעֲשׂוּ בָנוּ שׁוּם רֹשֶׁם בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה. וּתְקַיֵּם בָּֽנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב עַל־יְדֵי יְשַׁעְיָה נְבִיאָךְ: כׇּל־כְּלִ֞י יוּצַ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א יִצְלָ֔ח וְכׇל־לָשׁ֛וֹן תָּקוּם־אִתָּ֥ךְ לַמִּשְׁפָּ֖ט תַּרְשִׁ֑יעִי זֹאת נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְהֹוָ֧ה וְצִדְקָתָ֛ם מֵאִתִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ כׇּל־כְּלִ֞י יוּצַ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א יִצְלָ֔ח וְכׇל־לָשׁ֛וֹן תָּקוּם־אִתָּ֥ךְ לַמִּשְׁפָּ֖ט תַּרְשִׁ֑יעִי זֹאת נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְהֹוָ֧ה וְצִדְקָתָ֛ם מֵאִתִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

וְהִנֵּה אֲנַֽחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ, זֶרַע יִצְחָק עֲקֵדֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ, מְצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ וּבוֹטְחִים עַל צִדְקוֹתֶיךָ. כִּי כֵן דַּרְכְּךָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד חִנָּם תָּמִיד, חָנֵּנוּ יְהֹוָה חָנֵּנוּ, וּבִישׁוּעָתְךָ מַלְכֵּנוּ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ, וּמַהֵר חוּשָׁה לְעֶזְרָתֵנוּ, וְכָל־הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם, תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן. יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהֹוָ֣ה דּוֹחֶֽה:

וְקַיֵּם לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְחַסְדְּךָ אֶת אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־יְדֵי יְשַׁעְיָה נְבִיאָךְ כָּאָמוּר: אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י עִמְּךָ־אָ֔נִי אַל־תִּשְׁתָּ֖ע כִּֽי־אֲנִ֣י אֱלֹהֶ֑יךָ אִמַּצְתִּ֙יךָ֙ אַף־עֲזַרְתִּ֔יךָ אַף־תְּמַכְתִּ֖יךָ בִּימִ֥ין צִדְקִֽי׃ הֵ֤ן יֵבֹ֙שׁוּ֙ וְיִכָּ֣לְמ֔וּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֣ים בָּ֑ךְ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וְיֹאבְד֖וּ אַנְשֵׁ֥י רִיבֶֽךָ׃ תְּבַקְשֵׁם֙ וְלֹ֣א תִמְצָאֵ֔ם אַנְשֵׁ֖י מַצֻּתֶ֑ךָ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וּכְאֶ֖פֶס אַנְשֵׁ֥י מִלְחַמְתֶּֽךָ׃ כִּ֗י אֲנִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מַחֲזִ֣יק יְמִינֶ֑ךָ הָאֹמֵ֥ר לְךָ֛ אַל־תִּירָ֖א אֲנִ֥י עֲזַרְתִּֽיךָ׃ אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְגֹאֲלֵ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ הִנֵּ֣ה שַׂמְתִּ֗יךְ לְמוֹרַג֙ חָר֣וּץ חָדָ֔שׁ בַּ֖עַל פִּיפִיּ֑וֹת תָּד֤וּשׁ הָרִים֙ וְתָדֹ֔ק וּגְבָע֖וֹת כַּמֹּ֥ץ תָּשִֽׂים׃ תִּזְרֵם֙ וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם וּסְעָרָ֖ה תָּפִ֣יץ אוֹתָ֑ם וְאַתָּה֙ תָּגִ֣יל בַּֽיהֹוָ֔ה בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּתְהַלָּֽל׃