לקוטי עצות/הכנסת אורחים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הַכְנָסַת אוֹרְחִים

א. עַל־יְדֵי הַכְנָסוֹת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה וְלִשְׁבֹּר הַכְּפִירוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה מַעֲלִין וּמְתַקְּנִין הַתּוֹרָה הַנְפוּלָה שֶׁל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁדִין יְהוּדָאִין, שֶׁמֵּהֶם בָּא כָּל הִתְנַגְּדוּת עַל יִרְאֵי הַשֵּׁם, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּתְנַגְּדִים (כח).

ב. הַכְנָסוֹת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הוּא תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, כִּי יֵשׁ לְכָל אָדָם תְּפִלּוֹת רָעוֹת וְהֵם מְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה הָרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, וְהַכְנָסוֹת אוֹרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם הוּא הַתִּקּוּן לָזֶה (רט).